כולנו נגד גזענות – אתיופים

לכתבה זו 2 תגובות באתר

1. אהרון‏ 26 ביולי, 2013  בשעה 0:41
   

   פשוט אפרטהייד

2. נעמי‏ 1 בפברואר, 2015  בשעה 12:58
   

   המצב באמת עצוב. הגזענות אכן קיימת, אני רוצה להאמין שהיא הולכת ודועכת. אין מה לאמר שהתרבות האתיופית שונה מאוד מהתרבות המערבי ולכן יש משהו טבעי בקושי שלה להשתלב, ועדיין כחברה נאורה אני חושבת שעלינו לעשות כל שביכלתינו כדי לשלב את הקהילה בצורה הטובה ביותר. ישנם גורמים שונים המהווים קושי כיום שאני מאמינה שעם המשך ההתאקלמות יעלמו, שזמן הנוכחי ישנן רוב משפחות בהן ההורים עלו לארץ והילדים נולדו או גדלו בארץ, דבר שהוביל להתאקלמות מהירה יותר של הילדים והשארתם של ההורים מאחור, מה שגורם לפירוק המבנה המשפחתי המסורתי שהיה באירופה וממילא לקשיים משפחתיים. גם המצב המשפחתי וחלוקת התפקידים שבין הגבר לאישה השתנו וגם זה מהווה גורם מקשה. אני מאמינה שעם המשך ההתאקלמות יתהווה איזון בין המסורת המבורכת של הקהילה האתיופית לבין התרבות המערבית בארץ והדברים יצליחו להגיע לאיזון מצמיח. לא חייתי באותה תקופה אך מהסיפורים ששמעתי גם בעת העלייה התימנית נתקלו בקשיים רבים והנה היום כמה עשרות שנים לאחר מכן אין לזה כמעט כל משמעות. שמחתי לשמוע את אמירתו של המוצג בכתבה באשר לבצע הכהה, המתאר אותו באופן חיובי, כיוון שאני חושבת שאיזון יכול להגיע רק מתוך התחברות לשורשים ולמסורת, הזדהות איתם ומצמיחה מתוכם ולא מתוך איבוד זהות. כיום ישנה התקדמות של פרוייקטים בקהילה האמהרית תוך קהילתיים שנועדו לשפר את הקליטה של הקהילה, ובמקביל ישנן עמותות הדואגות לקידום אנשים יוצאי אתיופיה באקדמיה ובשוק העבודה. כאופטמית אני רוצה לקוות שבעוד שנים הסיפור הזה כולו לא יהיה אלא סיפור רחוק ואנשים יוצאי תרבות אתיופיה יחד עם אנשים ילידי הארץ או ארצות אחרות יחיו יחד תוך הכלה הדדית ושיתוף.