יום ראשון   29-03-2020
דעה על סדר היום |

יומני צבא התקשורת

מדינה נכתב על ידי

נראה שמבצע "שובו אחים" מצליח לפחות בזירת היח"צ הצה"לי:
"תחושת השליחות היא ענקית"
"אני מרגיש גאווה גדולה"
"האתגר מורכב אבל כולם עומדים במשימות והתחושה טובה"
"היעדים קריטיים ואנחנו משתדלים לבצע אותם על הצד הטוב ביותר"
"זו אחריות גדולה אבל עשינו מספיק תרגולים ואימונים שמכינים אותנו ליום הזה"
"קיבלנו משימה, עמדנו בה ופרט לכך, השתדלנו לעשות אותה גם באופן ערכי"
"התחושה אדירה"
משפטים אלה נכתבו ביומנים של שלושה רבי סרנים שלוקחים חלק במבצע "שובו אחים". במובן מסויים זה טוב שהם מרגישים שליחות וגאווה, שהם מוכנים למשימה ועומדים ביעדים, שהם מרגישים טוב, למרות העייפות. ובכל זאת אני תוהה. 4 עיתונים פצחו את השבוע ביומנים אישיים מהשטח הכתובים ע"י 3 מפקדים, שמדווחים על שעות שינה מעטות, ונראה שכתיבת היומנים האלה היא חלק מהמשימה שהוטלה עליהם. אירוע החטיפה המצער שאי אפשר להוריד מהכותרות, למרות שאין הרבה חדשות לדווח עליהן, מנוצל ע"י דובר צה"ל להעברת מסרים לציבור באמצעות העיתונים שהתגייסו כאחד וקיבלו במתנה טקסטים אותנטיים כביכול, שלא מצריכים עריכה וגם לא עבודה עיתונאית. ההבדל הדק בין העיתונים הוא במסגור. ב"מעריב" זהו "יומן מבצע". ערכיות הלוחמים מתבטאת בכך שויתרו על טיול משתחררים לטובת מעצרים ואיתור אמצעי לחימה. מילא… ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" המבצע הפך למלחמה. כאילו זה עניין של מה בכך. ב"יומן מלחמה" של "ידיעות אחרונות" מדווח לפני הכל על האישה שנשארה בבית, מבינה ותומכת ועל השמחה והגאווה במדים. גם ב"ישראל היום" חוזר המוטיב של האישה בבית שמבינה את הרס"ן שגוייס פעמיים- גם לטובת האחים וגם לטובת קוראי החינם. כאן נוסף גם אלמנט של ילדו בן ה 5 של המפקד, שעוקב אחר תוצאות המלחמה ומתעניין אם אבא כבר מצא את החטופים. יומן המלחמה ביום ראשון מסתיים בהבטחה האבהית ש"הכל יהיה בסדר" .
לא שאני חושדת שלא הקצינים כתבו את הטקסטים האלה, ולא שאני לא מאמינה שמה שכתוב אמת. ובכל זאת המסרים שאמורים להרגיע אותי דווקא מטרידים. אני מדמיינת איך עלה הרעיון לשקם את תדמית צה"ל, שנחבטה לאחרונה, ע"י כתיבה אותנטית מהשטח, איך אותרו הקצינים שיעשו זאת וביקשו מהם שתהיה זו כתיבה אישית ורגשית מחד ואינפורמטיבית מאידך. האם היתה צנזורה? או שלא היה בה צורך. כמו שהעיתונאים מצנזרים את עצמם בלי צורך בקונספירציות גדולות, כך לבטח גם הקצינים- יודעים מה יעבור ומה לא. והם הרי יודעים שהם כותבים לעיתון…
רק עיתון "הארץ", לא משתף פעולה עם הצבא, ועם הכנת הקרקע להסלמת המבצע למלחמה ע"י התקשורת. רק ב"הארץ" ניתן היה לקרוא גם על הנערים הפלשתינים ההרוגים, קרבנות המבצע – מלחמה שלנו. אם נתניהו היה מגנה או מביע צער על מותם כמו שציפה בשבוע שעבר מאבו-מאזן, היינו קוראים על זה גם ביתר עיתוני יום א.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס