יום שני   14-10-2019
דעה על סדר היום |

"וישכח"

חברה נכתב על ידי

חג הפסח מספר את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים והשחרור מעבדות לחירות. מטרתו לזכור ולהוריש את סיפור גאולתנו לדורות, ללמד אותנו את קדושת החירות ולגנות את עול העבדות. עם זאת, יש לשאול האם אנו באמת הפנמנו ולמדו מכך או שהוא נופל על אוזניים ערלות?.
את התשובה לכך ניתן למצוא דרך צורת ההתייחסות שלנו לאותם מהגרי עבודה. סיפורם אינו שונה מסיפורנו, הדבר היחיד שהשתנה הם הזמנים. אולי הסיפור המקראי, אם בכלל, התרחש אלפי שנים אחורה אבל בימים אלו המציאות במדינותיהם היא אותה מציאות של אבות אבותינו. לא זו בלבד, בתורה אזכורים המצווים ורואים ביחס לגוי כראשון במעלה עקב יציאת מצרים וניסיוננו בעבדות.
מעניין מה יגידו בסדר פסח של העתיד במבט אחורה על המדיניות שלנו כלפי אותם עבדים מודרניים, אולי כך:
"ואת כיסאות השלטון תפסו נביאי שקר ועריצים בעלי שררה. והארץ געשה בפסיפס אתני ועדתי של אותם אלו שזעקו לחירות נפשם וגופם. אלו שחיו במצרים וביבשת אפריקה הרחוקה עלו ארצה למעוז מבטחם. כי הרי בישראל התורה הקדושה מצווה כי יגור אתכם גר או אשר בתוככם, לדורותיכם. הקהל, חוקה אחת לכם ולגר הגר: חוקת עולם לדורותיכם, כגר יהיה לפני ה'. תורה אחת ומשפט אחד, יהיה לכם, ולגר, הגר אתכם. למרות הציווי הקדוש תאמר נביאת השקר מירי רגב כי הפליטים הם סרטן בגוף האומה ותקרא לסילוקם. העם והכנסת הגדולה הכתירו את דבריה של רגב כאמת נחרצת ונאחזו בבהלה. ויקראו להם עובדים זרים, מסתננים ובשלל כינויי גנאי וכלאו את הגרים וגירשו אותם חזרה לרצח, רעב, עוני ואונס בארצם.
ויאמרו נביאי האמת לכנסת הגדולה לא תתעב אדומי כי אחיך הוא; לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. אין להשליך את הגר מארצנו כי גורלנו היה כגורלם. אלו הם גרים, אך הם בני אדם, יצר הבריאה של אלוהינו הקדוש שמשכנו במרומים וציווה עלינו ואהבת לרעך כמוך. ותגרש הכנסת הגדולה את אותם נביאי אמת ואת נפשם רצחה. אלו עוכרי ישראל גרסו כנגדם, אינם רוצים בשלומנו ועלינו להיזהר פן ימוטטו את ממלכתנו. וכלאו את נפשם יחד עם אותם גרים וקריאתם הושתקה. ויובל עם ישראל למציאות שאינה מקבלת את רעהו ואלו ילכו אחר הכנסת הגדולה בציות עיוור.
וחלפו השנים ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה. הסמטאות והשווקים גועשים ומלאים בשנאת חינם ובחוקי הכנסת הגדולה בעלת השררה. ואלו החלו במצוות אפליית גרים ונסתיימו בעול אפליית אחים. ואין אמונה ואחווה בארץ ישראל כי בתוכה חרשו מלחמה ואפליה. והתקבצו בודדי האנשים שביקשו אהבה, תשובה ונחמה סביב נביאי האמת. ואלו עיניהם פקוחות לרווחה. ויעלו לירושלים הקדומה ויוכיחו את הכנסת הגדולה על עוולה. ויאמרו לנביאי הזעם הנתפסים כמנהיגי אמת: 'הנביא אשר ינבא לשלום, אמת יאמר'."
חג שמח.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה