יום ראשון   20-09-2020
דעה על סדר היום |

המאבק של השנה

חברה נכתב על ידי

בשנה האחרונה סיקרנו ועסקנו במאבקים עממיים שונים ובסוגיות אזרחיות שונות, חברתיות, מדיניות וסביבתיות. מכל המאבקים האלה, נראה שבתום שנת 2013 ותחילת שנת 2014 כי יש מאבק אחד שמתבלט יותר – עקב הסוגיה ההומניטארית שבו, הסוגיה האזרחית שקשורה אליו, הסוגיה הלאומית המקופלת בתוכו, רשת הסולידריות שנרקמה עם המאבק בהרבה מאוד מקומות ברחבי הארץ ובעולם, משיכת תשומת לב תקשורתית והפוטנציאל של המאבק להצליח לשנות את המציאות. הכוונה היא כמובן למאבק האזרחים הבדואים בנגב נגד תוכנית פראוור-בגין והחוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

ראשית, יש לומר שמאבק האזרחים הבדואים בנגב הוא לא רק נגד החוק להסדרת התיישבות הבדואית בנגב, אלא הוא קודם כל מאבק להכרה מצד המדינה ביישוביהם. הנה למשל תוכנית האב האלטרנטיבית שמציעים נציגי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב יחד עם עמותת "במקום" כפתרון להסדרת ההתיישבות. שנית, המאבק הזה לא החל בשנה האחרונה, אך במחצית השנייה של שנת 2013 הוא קיבל תהודה כמו שהוא לא קיבל מעולם, וכנראה שעוד נשמע עליו הרבה גם בשנה הקרובה.

ב-15 ביולי התקיים "יום הזעם" הראשון, במהלכו התקיימו הפגנות רבות במקומות שונים בארץ נגד תוכנית פראוור, בתוך ישראל ובשטחים. הביעו סולידריות עם הבדואים בנגב, בסכנין, בואדי ערה, ביפו, בחברון, בשכם, ברמאללה ובעוד מקומות. זה היה יום מאוד משמעותי, הן מבחינת מספר נקודות המחאה הרבות בשטח הגיאוגרפי של ישראל-פלסטין, והן בסולידריות של פלסטינים בשטחים הכבושים ושל פלסטינים אזרחי ישראל עם המאבק הבדואי. יום משמעותי זה נכנס לתקשורת הישראלית רק בעוד דיווח על "עימותים בין בדואים/ערבים למשטרה" ו"מעצרי מתפרעים". הנה ביקרות תקשורת שהכנו על הסיקור הלקוי והמוטה של הפגנות "יום הזעם" השני שהתקיים ב-30 ביולי. מה שהיה לנו להגיד על התקשורת, נכון גם לגבי הסיקור או חוסר הסיקור של "יום הזעם" הראשון. "יום הזעם" השלישי (האחרון עד כה) התקיים ב-30 לנובמבר ועליו כבר כולם שמעו. אמנם בהתחלה התקשורת הישראלית כהרגלה סיקרה את ההפגנות במגמתיות שבאה להפחיד את הציבור היהודי הישראלי, כששמה כותרות כמו "אינתיפאדה בנגב", אך כבר בבוקר שלמחרת ההפגנות, קולם של הצעירים הבדואים החל להישמע בטלוויזיה וברדיו של הציבור הישראלי.

הרעש התקשורתי שהפגנות "יום הזעם" האחרון גרמו, בנוסף למבוכה שנגרמה לממשלה בעקבות פרישתו של בני בגין מקידום תוכנית פראוור-בגין, נותנים רוח גבית למאבק האזרחים הבדואים. אמנם ברור שהממשלה ממשיכה לקדם את החוק, אך עתה למפגינים ולאזרחים הבדואים יותר ברור מבעבר כמה כוח יש בנחישות שלהם וכמה כוח יש בסולידריות הרחבה שנוצרה סביב המאבק שלהם.

מי שמעוניין לשמוע מקרוב על מאבק האזרחים הבדואים להכרה, יכול להגיע לכנס שיתקיים באוניברסיטת תל-אביב ביום רביעי ה-8 לינואר – פרטים כאן.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס