ידיעה כתובה |

: כליאת מהגרים ומבקשי מקלט בישראל

חברה נכתב על ידי

ישנם ליקויים חמורים בתנאי הכליאה של מבקשי מקלט ומהגרים, כך נטען בדו"ח של המוקד לפליטים ולמהגרים. 

ארבעה מתקני כליאה מחזיקים פליטים ומהגרים: כלא "סהרונים", כלא "גבעון", מתקן "חולות" ומתקן יהלו"ם הסמוך לנתב"ג. המוקד לפליטים ולמהגרים סוקר בדו"ח חדש את ארבעת מתקני הכליאה בהם מוחזקים כ-5,000 מבקשי מקלט ומהגרים. פעילי המוקד ערכו 72 ראיונות עם כלואים. הדו"ח מתבסס על הראיונות הללו ועל נתונים שהתקבלו בבקשות חופש מידע ודו"חות רשמיים. מהדו"ח עולים ליקויים בתנאי הכליאה בתחומים כמו צפיפות, חופש תנועה, בריאות, היגיינה ומזון.

על נושא הצפיפות העידו מרואיינים בכלא "סהרונים" כי ישנם עשרה כלואים בכל חדר, זאת על אף שלפי תכניות המתאר של הכלא אמורים לשהות בכל חדר חמישה אנשים בלבד. מרחב המחייה של כל אדם באגף המרכזי הנמצא בשימוש ב"סהרונים" כיום הוא 2.2 מטרים לאדם, כמחצית מהנדרש על פי תקנות שב"ס וכרבע מהנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

ב"חולות" רוב המרואיינים סיפרו כי כמויות המזון אינן מספקות. התלונה על כמויות המזון עלתה מספר פעמים בדו"חות של המוקד מאז פתיחת המתקן. במרכז "חולות" התקבלו יותר תלונות מבמתקני הכליאה האחרים על הגשת מזון לא מבושל ואף בלתי אכיל, ניתן להניח כי הדבר גורם לתחושה שכמות המזון מועטה. אחד המרואיינים סיפר כי מאז שהגיע ל"חולות" הוא הולך לישון רעב, תחושה שנחסכה ממנו בכלא "סהרונים".

הדו"ח סקר גם את נושא השירותים הרפואיים. ביהלו"ם, למשל, לא ניתנים שירותי רפואה ורוב העצורים, לרבות משפחות וילדים, גם לא פוגשים עובד סוציאלי או פסיכולוג במהלך המעצר. במקרה של בעיה רפואית חמורה העצורים נלקחים לבית החולים הקרוב. גם בנושא ההיגיינה והביגוד עלו בעיות. כלואים רבים העידו כי אין ברשותם ביגוד מספק המותאם לעונת השנה וכן שישנו מחסור במוצרי היגיינה כמו שמפו, סבון ומשחת שיניים. כך למשל, ב"סהרונים" יותר ממחצית המרואיינים סיפרו כי כשביקשו ביגוד לא נענו, או שקיבלו כמות לא מספיקה (חולצה אחת וזוג מכנסיים אחד בלבד). רובם המוחלט (83%) סיפרו כי קיבלו מוצרי הגיינה כמו עם כניסתם לכלא, אולם רבים דיווחו שאלה הספיקו לזמן קצר בלבד, וכשאזלו נאלצו לקנות חדשים בקנטינה. ב"גבעון" העידו הנשים שעובדות בניקיון כי הן אינן מקבלות נעליים חדשות אף ששלהן בלויות וקרועות, וב"חולות" הרוב סיפרו כי הם לא טרחו לבקש ביגוד נוסף על אף שהם זקוקים לו, היות ושמעו מחבריהם שאיש לא קיבל.

  • לצפייה בכתבה על הצגה של מבקשי מקלט ופעילים העוסקת בחיים ב"חולות":

מחולות לקדמת הבמה (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

על במה מאולתרת, סמוך למתקן הכליאה חולות, עשרה אנשים: ארבעה ישראלים ושישה מבקשי מקלט מנסים לשקף לנו מציאות חיים, שהחברה הישראלית, באמצעות מערכת המשפט שלה, דחקה הרחק מהמרכז, למדבר. "תיאטרון מחוקק בחולות" מבוסס על טכניקת "תיאטרון המדוכאים" שנוצרה בשנות השישים בסאו פאולו, ברזיל על ידי אוגוסטו בואל ומקשרת בין אומנות, טיפול ואקטיביזם. המופע מורכב מסיפורי מסע של מבקשי מקלט, מרגע ההגעה שלהם לישראל, דרך חיפוש עבודה ותנאי העסקה נצלניים ועד לכליאה במתקן חולות, בהוראת הממשלה ובחסות החוק. לצפייה בקטעים מתוך ההצגה. לראיון על התכבה ברדיו כל השלום
הופק ע"י: | עלה ב: 22/07/2015

מהדו"ח עולה גם כי בכל המתקנים, שירותי התרגום הניתנים בעת מגע עם נציגי שב"ס, המשטרה, משרד הפנים, רופאים וכן בית הדין לביקורת משמורת לוקים בחסר משמעותי. ב"סהרונים" למשל, רק שלושה מתוך 26 מרואיינים העידו כי היה מתרגם בעת בדיקה רפואית. ב"חולות" הרוב המוחלט סיפרו כי מעולם לא היה מתרגם בעת ביקורם אצל הרופא. גם ב"סהרונים" וגם ב"חולות" צוין כי רופאים נעזרים לעיתים במוחזקים אחרים שדוברים אנגלית או עברית, וכך החולים נאלצים לחלוק עם כלואים אחרים פרטים אינטימיים על מצבם הרפואי.

הדו"ח מציין, בנוסף לכשלים בקבלת צרכים חומריים בסיסיים, את הבעיות בנגישות להליכים משפטיים ובפיקוח על המתקנים. מבקשי מקלט ומהגרים לא זכאים לייצוג משפטי ממשלתי, מלבד קטינים וקורבנות סחר בבני אדם. הארגון היחיד שרשאי לבקר במתקני בתי הכלא הוא המוקד לפליטים ולמהגרים, שמצליח לספק עזרה משפטית רק ל-20% מהכלואים. בעבר לפעילי המוקד התאפשר להיכנס בחופשיות לאגפי הכלא ב"סהרונים" וב"גבעון" וכך לפגוש מספר רב יותר של אנשים ולקיים פיקוח הדוק על התנאים במקום. בשנת 2008, הוגבלה הגישה לכלואים ב"סהרונים" ובשנת 2012, הגישה הוגבלה גם בכלא "גבעון". לטענת המוקד, הפעילים רשאים כעת לפגוש רק עצורים שמוכרים להם בשמם ובמספרם, לאחר קבלת אישור מראש. לעיתים, גם כאשר נקבע ומאושר ביקור מראש, לאחר שהפעילים מגיעים למקום, הם מתבשרים כי הביקור אינו יכול להתקיים. למתקן "יהלו"ם" הכניסה אסורה, ולא ידוע על גוף המקיים פיקוח וביקורים באופן קבוע. ככלל, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין מפקחים גם על מתקני הכליאה של מהגרים ומבקשי מקלט (מלבד מתקן "חולות"), אך היות ואלה מהווים אחוז קטן יחסית מכלל בתי הכלא בארץ, המידע בנוגע אליהם מצומצם.

מחברי הדו"ח מדגישים כי בעוד שהנחיות האו"ם קובעות שמעצר וכליאה הם אמצעי חריג אשר "יהיה מוצדק רק למטרה ראויה", נראה כי המדיניות הישראלית בעשור האחרון משתמשת בכליאה ובמעצר באופן תדיר החורג מהנחיה זו.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס