ידיעה כתובה |

: אמצעים לפיזור הפגנות כנשק קטלני

מדינה נכתב על ידי

לפחות 7 מתוך 200 ההרוגים בהפגנות השיבה נהרגו מפגיעת רימון גז בגופם. מאז תחילת הפגנות השיבה ביום האדמה, ה-30.3.18, ועד לסוף יוני 2019, נהרגו מירי אנשי כוחות הביטחון 216 פלסטינים, בהם 43 קטינים, ואלפים נפצעו. רובם המכריע – מירי חי. אולם, כוחות הביטחון עושים שימוש קטלני גם באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם רימוני גז, שלא נועדו כלל לפגוע בגופו של אדם.

לפחות שבעה מההרוגים מתו עקב פגיעה של רימון גז בראשם או בפניהם, בהם ארבעה קטינים:

ג'מאל עבד אל-האדי מוחמד עפאנה, בן 15, תושב מ.פ. א-שאבורה, מחוז רפיח, נפצע ב-11.05.2018 ברפיח, מירי רימון גז מדמיע, ומת ב-12.05.2018.

כרם איבראהים עלי אבו ערפאת, בן 26, תושב עבסאן אל-ג'דידה (א-סר'ירה), מחוז ח'אן-יונס, נפצע ב-08.06.2018 בח'וזאעה, מחוז ח'אן-יונס, מירי רימון גז מדמיע,  ומת ב-23.07.2018 . נפצע מרימון גז שירו אנשי כוחות הביטחון ופגע ישירות בראשו כשהיה במרחק של כ-100 מטרים מהגדר.

אחמד סמיר חרב אבו חבל, בן 15, תושב בית לאהייא, מחוז צפון עזה, נהרג ב-03.10.2018 בארז (אזור התעשייה), מחוז צפון עזה, מירי רימון גז מדמיע.  נפצע כשרימון גז שירו אנשי כוחות הביטחון ננעץ בראשו כשהיה במרחק של לפחות 200 מטרים מהגדר.

עבד א-ראאוף איסמאעיל מוחמד סאלחה, בן 13, תושב מ.פ. ג'באליא, מחוז צפון עזה, נפצע ב-11.01.2019 בג'באליא מ.פ, מחוז צפון עזה, מירי רימון גז מדמיע, ומת ב-14.01.2019. נפצע בראשו מפגיעת רימון גז שירו אנשי כוחות הביטחון, כשהיה בגבו לגדר המערכת במרחק של כ-150 מטרים ממנה.

סמיר ר'אזי מחמוד א-נבאהין, בן 47, תושב מ.פ. א-נוסייראת, מחוז דיר אל-בלח, נפצע ב-18.01.2019 באל-בוריג' מ.פ, מחוז דיר אל-בלח, מירי רימון גז מדמיע, ומת ב-29.01.2019. נפצע כשרימון גז שירו אנשי כוחות הביטחון ננעץ בפניו.

חסן נביל אחמד נופל, בן 16, תושב מ.פ. א-נוסייראת, מחוז דיר אל-בלח, נפצע ב-08.02.2019 באל-בוריג' מ.פ, מחוז דיר אל-בלח, מירי רימון גז מדמיע, ומת ב-12.02.2019. נפגע בראשו מרימון גז שירו עליו אנשי כוחות הביטחון. היה מחוסר הכרה מאז פציעתו.

בסאם סאמי עות'מאן סאפי, בן 22, תושב מ.פ. ח'אן-יונס, נפצע ב-22.02.2019 בח'וזאעה, מחוז ח'אן-יונס, ומת ב-11.03.2019. נפצע כשרימון גז שירו אנשי כוחות הביטחון ננעץ בפניו, כשעמד במרחק של 200-150 מטרים מגדר המערכת. היה מחוסר הכרה מאז פציעתו.

לפי מסד הנתונים בניהול OCHA, משרד האו"ם לתאום עניינים הומניטריים, נכון ל-28.6.19, הגיעו לטיפול בבתי החולים ברצועה יותר מ-1,600 מפגינים שנפצעו מפגיעה של רימון גז בגופם, יותר משליש מהם בשלושת החודשים הראשונים של 2019.

רימוני גז מדמיע הם אמצעי לפיזור הפגנות וטווח הירי שלהם נע בין מאה מטרים לכמה מאות מטרים, במקרה של רימון גז לטווח מוגדל. רימונים אלה אינם אמורים לשמש כנשק קטלני והוראות הפתיחה באש – לפחות אלה המוצהרות, כמו גם כללי השימוש בהם, אוסרים לירות אותם בכינון ישיר לעבר בני אדם, בשל הסכנה הברורה לפגיעה חמורה בהם.

מעדויות שגבו בחודשים האחרונים תחקירני בצלם ברצועת עזה עולה כי אנשי כוחות הביטחון יורים, בניגוד להוראות וכדבר שבשגרה, רימוני גז בכינון ישיר לעבר המפגינים. כמו כן עולה מהעדויות כי ירי זה מבוצע מעמדות הגבוהות יותר מגדר המערכת (סוללות עפר או גגות של ג'יפים צבאיים) או דרך פתחים בגדר עצמה. בצלם  כבר בעבר ירי רימוני גז בכינון ישיר בגדה המערבית, שגרם לפגיעות קשות, והרג לפחות שני בני אדם.
ירי רימוני הגז בכינון ישיר אינו עומד לבדו אלא הוא חלק ממדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת מזה למעלה משנה בסמוך לגדר שברצועת עזה. מדיניות זו, שעלתה עד היום בחייהם של למעלה ממאתיים מפגינים ובפציעתם של אלפים – היא בלתי חוקית, בלתי מוסרית, ודגל שחור מתנוסס מעליה. הירי הקטלני – בין אם באש חיה ובין אם באמצעים אחרים לעבר מפגינים שברובם המכריע אינם חמושים ואינם מסכנים את חייהם של אנשי כוחות הביטחון הממוגנים שניצבים מעברה השני של הגדר, שנמשך באותו אופן מעל שנה למרות שתוצאותיו המחרידות ידועות כבר מזמן – הוא עוד ביטוי לזלזול ולאדישות של הרשויות הישראליות בחייהם ובגופם של הפלסטינים.

לינק לתחקיר המלא

 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. מאיה 20 באוקטובר, 2020  בשעה 21:26

    אני קוראת שכרם איבראהים עלי אבו ערפאת, בן 26, בא לכיוון הגדר , חטף רימון בראש ומת. אני מבינה שבאופן כללי הוא בא לגדר במסגרת המאמץ לחסל את כולנו. אז מה לא טוב בזה שהוא מת ולא הבן שלי שנמצא שם בשביל שהם לא יהרגו אותנו?

  כתבות ווידאו שחבל לפספס