מפגשים של בנות ובני נוער יהודים עם נוער ערבי, לימודים משותפים ועשייה משותפת יכולים להוות כר לתופעת הסרבנות. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת, של צעירות וצעירים ישראלים, שמעידים כי היכרות עם פלסטינים, למידה במוסדות לימוד משותפים, פעילות משותפת נגד הכיבוש ובעד שוויון עיצבו את החלטתם לסרב להתגייס. לא פלא שהמדינה אינה מעודדת מסגרות משותפות של נוער יהודי וערבי.
הצעירה שעומדת לסרב אחרי חברות וחברים רבים שעשו זאת, היא מאיה ברנד-פיגנבאום. מאיה אמורה להתגייס ב-14 ביולי, אך החליטה להודיע לצבא על סירובה להתגייס. לדבריה, החלטתה התגבשה מתוך אמונה כי זו הדרך המשמעותית והטובה ביותר עבורה לקדם עקרונות אנטי-מלחמתיים ולתרום לסיום הכיבוש, בידיעה שהיא צפויה להישלח למאסר בכלא צבאי בעקבות הסירוב. "הערכים המרכזיים שעליהם התחנכתי וגדלתי הם ערך השוויון, שלפיו אני רואה את כולן ואותי ביניהן כשוות, וערך החשיבה הביקורתית, שלפיו אני מקפידה לא לקחת דבר כמובן מאליו ומנסה לחשוב על דברים לעומק ולהיפתח לנקודות מבט שונות", אומרת מאיה.
במהלך השנים, פגשה מאיה אנשים רבים שחיים בגדה המערבית תחת הכיבוש, "ביקרתי בבתיהם, שמעתי את סיפורי חייהם, וראיתי אנשים שהחופש שלהם נגזל מהם. הייתי חלק ממפגשים בין יהודים ופלסטינים שמתעסקים בשינוי חברתי ופועלים דרך מאבק לא אלים לסיום הכיבוש, למען מציאות של חיים משותפים, בטוחים, שווים וחופשיים". היא גיבשה השקפת עולם לפיה מדינות, עמים ובני אדם יכולים לפתור סכסוכים ואי-הסכמות באמצעות תקשורת מכבדת ולא-אלימה, והדרך של מאבק לא אלים לשינוי חברתי כמו זו שהובילו מנהיגים כמו גנדי, וואנגרי מטאי ומרטין לותר קינג, העניקו לה השראה.
"אני חיה במדינה יהודית שמממשת את הזכות הלאומית שלה, אך פוגעת בזכות למימוש לאומי של עמים אחרים, בתוך ישראל ומחוצה לה", אומרת מאיה, "אך אני מאמינה שלכל קבוצה הזכות לממש את עצמה לא על חשבון אחרים".
באקט הסירוב, מבטאת מאיה את המחויבות שלה לחבריה הפלסטינים, שאת סיפוריהם האישיים והעוולות שנגרמו להם כתוצאה מהשלטון הצבאי לאורך כל חייהם היא נושאת עמה, "לבי עם חבריי הפלסטינים שחיים בפחד ובחוסר ביטחון תמידי. לבי עם ילדים פלסטינים שנלקחים מהוריהם למעצר וסובלים מיחס מחפיר הרומס את כבודם כבני אדם. לבי עם כל האזרחים החפים מפשע שנהרגו כי הפגינו למען חירותם בצורה לא אלימה".
לצפייה ב-12 ראיונות שנעשו בטלוויזיה החברתית עם סרבניות וסרבנים בטרם סרבו:
דרך סירובה, מוחה מאיה ברנד-פיגנבאום על היחס המשפיל, המעבר היום יומי במחסומים, ועל כל פשעי המלחמה שנעשים בשקט מתחת לפני השטח, כיוון שהיא מחויבת לחבריה הפלסטינים שפועלים בצורה לא אלימה, "איני יכולה לקחת חלק בצבא שמדכא ומפר את זכויות האדם הבסיסיות של אחיי ואחיותיי הפלסטינים".
לצד ההכרה בכך כי במציאות הישראלית דרוש צבא שיפעל לצורכי הגנה מפני איומים ממשיים, דרושים לדעתה אנשים שיפעלו לטובת מציאות ללא מלחמות, "מצב זה של שליטה בעם שלם למשך עשרות שנים פוגע בביטחונה של מדינת ישראל. כאישה שאוהבת את הארץ הזאת, שנופיה ואנשיה הם חלק ממני, לא אוכל לקחת חלק בשימור המצב הזה. פעילות אנטי מלחמתית היא לטובת המדינה והעולם ותביא ביטחון לטווח הארוך. פעילות לפתרון הסכסוך וסיום הכיבוש היא לטובת כל יושבי הארץ בין אם הם יהודים, מוסלמים או נוצרים".
ביום ראשון, 14/7 בשעה 12:00 תגיע מאיה לבקו"ם בתה"ש עם חברות, חברים ומעגל תומכים שיקיימו במקום הפגנת תמיכה במאיה. פרטים – בדף הפייסבוק.
הוספת תגובה לכתבה