תמלול הכתבה: סדר חברתי 5-3-2013

כותרות המהדורה

מגישה: השבוע בסדר חברתי: מחיר נוסף שצריכים ארגוני זכויות אדם לשלם * כשהמדינאים לא ממלאים את תפקידם הציבור לוקח את המושכות לידיו * חנה פרידמן ורפי ולדן זוכי פרס ליבוביץ' * המאבק הסורי מגיע לחולון * יום האישה בשלל אירועים.

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

עתירה יקרה

מגישה: עד לאחרונה נטו בתי המשפט להימנע מהטלת הוצאות משפט על ארגונים חברתיים שעתרו בסוגיות ציבוריות. והנה, ארבע עמותות שעתרו נגד העסקת מורים כעובדי קבלן ועתירתן נדחתה, נדרשו לשלם עשרות אלפי שקלים עבור הוצאות המשפט, לצד הפקדת ערבויות כספיות לצורך ערעור.

קרן שמש פרלמוטר: העתירה נדחתה בכללותה והושתו על 4 העותרות הוצאות משפט מאוד כבדות של כ-35 אלף ש"ח, שהן הוצאות לא פרופורציונלית. ברור שאנחנו לא הסבנו שם נזק ממוני או אחר, לא לזוכות ולא למשרד החינוך, אנחנו לא צד שיש לו אינטרס כלכלי בדבר הזה, כל המטרה שלנו היא כעותר ציבורי שנלחם על זכויות של עובדים. הייתה עתירה דומה בנושא שונה שגם האגודה לזכויות האזרח קיבלו הוצאות מאוד כבדות. {..} זה בהחלט עוד חרב שנכנסת לזירה הזאת היא, של צמצום המקום של העותר הציבורי לא דרך דוקטרינת זכות העמידה אלא דרך פועל ארגונים של איתך מעכי וארגונים אחרים שעתרו יחשבו פעמיים לפני שיפנו לבית המשפט.

מגישה: האם ארגוני זכויות האדם, שנאלצו להתמודד עם המחוקק שניסה להצר עת צעדיהם בכנסת הקודמת, יצטרכו עתה להתמודד גם עם מערכת בתי המשפט? בהחלט מקום לדאגה.

לוקחים את השלום לידיים

מגישה: כשהמדינאים לא ממלאים את תפקידם - הציבור לוקח את המושכות לידיו. בסוף השבוע התכנסו משלחת ישראלית ומשלחת פלסטינית של אזרחים מן השורה, לנהל מו"מ על סיום הסכסוך.

דר' ספיר הנדלמן: אנחנו מבקשים מכל קבוצה, ישראלים ופלסטינים, לבוא עם 4 נושאים שהם הכי חשובים להם כדי לגמור את הסכסוך.

ויסאם סדר: לא כל האנשים רוצים את האמת, אבל את האמת, יש עם פלסטיני, רוצה להחליט את העתיד שלו, במדינה שלו, בדרך שלו.

דר' אבנר בן זקן: בטווח הבינוני מה שצריך לעשות זה למצוא שתי מדינות לשני העמים, שאנחנו היום קצת מסתכלים על האפשרות של מדינה קואופרטיבית, דו לאומית, איך שלא קוראים לה.

פלסטין רימאוי: אם אעמוד לצדיך כשמשהו יקרה, אם תהיה התקפה פלסטינית, ואני אעמוד לצידך ואומר "לא", אז אתה תעמוד לצידי ותאמר "לא" אם תהיה תקיפה ישראלית. זו ההתחלה, זה הצעד הראשון במסע של אלפי הקילומטרים.

מגישה: המפגשים מאורגנים ע"י "מחשבות של שלום", ארגון שמטרתו ליצור את התנאים החברתיים לשלום בין ישראלים לפלסטינים, על-ידי שיתוף הציבור בתהליך. הארגון יזם עד כה 17 מפגשי משא ומתן בעולם, כולל בישראל ובגדה.

דר' ספיר הנדלמן: המטרה שלנו זה ליצור קונגרס ציבורי למשא ומתן, שנציגי ציבור ישראלים יפגשו נציגי ציבור פלסטינים, לקונגרס גדול בעל כוח פוליטי, כדי לנהל משא ומתן על השלום. תפקידו של הקונגרס זה לדחוף את ההנהגות להגיע להסכמים ולהכניס את הציבור לסדר חברתי חדש.

יעל רוג'רס: אנחנו הולכים לשוחח קודם כל על שלבים בוני אמון, ואז אחר כך להגיע להסכם, לדבר על חינוך, פוליטיקה, ביטחון, כל הרבדים שמשפיעים עלינו בחיי היום יום.

מגישה: במהלך המשא ומתן הגיעו הצדדים להסכמות שונות, ולפי דבריו של ד"ר ספיר הנדלמן, זה כבר עניין של שגרה.

דר' ספיר הנדלמן: הדיונים היו קשים ומסובכים, זה לא פשוט, הדבר המפתיע הוא שתמיד הגיעו להסכמי שלום, הם הגיעו בהתחלה להסכם להשהיית המאבק האלים ואחרי זה הסכם שלום כולל, שכולל גבולות, מתנחלים, ירושלים. לא תמיד זה הסכמים מלאים אבל ברוב המקרים זה הסכמים מלאים. ואני חושב שזה מראה דבר אחד, פשוט הציבור רוצה לראות, לגמור את זה. ואתה יכול לראות שדווקא הרבה פעמים אנשי ימין מובילים להסכם לפשרות בירושלים, לגבולות, אני חושב שזה בד בבד עם הסקרים, הסקרים מראים ששני הצדדים רוצים לגמור עם זה, ובטוחים שאין פרטנר לשלום בצד השני.

גדעון אלעזר: לגבי שחרור אסירים, אני אישית בעד שחרור הדרגתי של האסירים עם הזמן.

דר' ספיר הנדלמן: הכוונה היא לשחרר את כל האסירים עד סוף המשא ומתן, זה בסדר – זה בסדר.

וואל סלאמה: חלק ראשון, אחרי האסירים, להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולפרק את המחסומים. יש מישהו בצד השני אתה יכול לסמוך עליו, ומפה אתה חייב להתגבר על הפחד שלך, זה לא ביד שלי, זה ביד שלך.

פרס ליבוביץ'

מגישה: ונמשיך עם אווירת האופטימיות והעשייה היפה לשינוי חברתי. פרס ישעיהו ליבוביץ' מוענק מזה מספר שנים ע"י תנועת "יש גבול" לפעילות ופעילים המקדמים בעשייתם את משנתו. בפרס זכו בעבר שולמית אלוני ושרה בנינגה, אורי אבנרי וחגית עופרן. אמש הוענק הפרס לחנה פרידמן - מייסדת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ולפרופסור רפי ולדן - יו"ר שותף של רופאים לזכויות אדם.

נתנאל ליבוביץ': אני לא יכול להימנע מלציין שאף בחייהם האישיים יש רמז למורשת של סבא, פרופסור ולדן כרופא וכמחבר ספרים פילוסופים והגברת פרידמן שעל מקצועה כאחות שמעתי פעמים רבות מסבא שזה הוא המקצוע הנעלה ביותר מכולם.

חנה פרידמן: בשנת 1990 הקמנו חברי ואני ועד ציבורי נגד עינויים בישראל. עצם השם עורר אנטגוניזם – "עינויים בישראל?" ואנו עמדנו על שימור השם והצגת המציאות כמות שהיא. ערכנו מתקפת עתירות לבג"צ בהן דרשנו שוב ושוב להימנע מעינויים ולהפסיק שיטות חקירה פסולות. מתקפה זו נשאה פרי רק ב1999 כאשר בית המשפט העליון קבע בפסק דין המפורסם הקרוי בפי כל "בג"צ העינויים" כי אכן השב"כ מפעיל עינויים בחקירות בטחוניות באופן שיטתי וכי דבר זה פסול ובלתי חוקי. פסק דין זה היה הרגע המשמעותי בפעילותי ובפעילות חברי.

פרופ' רפי ולדן: אנו מנסים לדאוג לזכויות לבריאות שוות לכל אדם באשר הוא אדם. הטענה שאנחנו עוכרי ישראל ואנחנו פוגעים בלגיטימיות של המדינה נשמעת, נשמעת הרבה מאוד בחוגי הימין. אני רוצה להגיד לכם שאם יש גורמים שמגנים בחירוף נפש על הדימוי של מדינת ישראל כחברה נאורה זה ארגוני זכויות האדם.

מגישה: חשוב.

אלף "X"

מגישה: בחודשים האחרונים ניהלה מדינת ישראל מבצע גירוש חשאי של אלף מבקשי מקלט בחזרה לצפון סודאן. הגירוש נעשה בניגוד לרצונם של המגורשים ובניגוד לחוק הבינלאומי. אם לא שמעתם על כך, זה ודאי מפני שגופי התקשורת בישראל לא דיווחו על הגירוש למעט "הארץ". הגירוש התבצע על אף הידיעה שצפון סודאן תפגע בכל אדם שכף רגלו דרכה בישראל. כאשר מדובר במבקשי מקלט, שנתפשים כנטל וכאיום על החברה, העניין הציבורי והתקשורתי ביחס לגורלם אינו רב. רק להזכיר, מדובר באותם העיתונים וגופי התקשורת שרעשו וגעשו מסיפור העלמתו של אזרח אחד לבן - האסיר X, רק לפני שבועות מספר. אנו עדים שוב למקרה שבו התקשורת מועלת בתפקידה וברובה שותקת בזמן שהמדינה מבצעת פשעים חמורים.

תערוכת המורדים הסורים

מגישה: בניגוד לאמונה שהמוזות שותקות עת רועמים התותחים, מוכיח העם הסורי את ההיפך. בימים אלו מוצגת במכון הטכנולוגי בחולון תערוכת פוסטרים בשם: "העם הסורי יודע את דרכו" באוצרותה של ד"ר יעל אילת ון-אסן. הפוסטרים הם פרי עבודתה של קבוצת אמנים הפועלת במחתרת בסוריה ומחוצה לה.

ד"ר דרור ק' לוי: הם פועלים בצורה מבוזרת. אין איזו דמות מארגנת. הם עושים שימוש באינטרנט, ברשתות הקהילתיות על מנת להפיץ ולהשפיע על המאבקים שמתרחשים בתוך סוריה.

מגישה: לצד הביקורת הפנים-סורית שעולה מהכרזות, מבקשת התערוכה לפרק את הסטריאוטיפים של הציבור הישראלי ביחס למתרחש בסוריה.

ד"ר דרור ק' לוי: היא נוקטת מבט אירוני ומדברת על נקודות העוורון. נקודות עוורון– הכוונה היא – נקודות שבהן אנחנו מסתכלים על הדבר הזה, בצורה סטריאוטיפית שמאששת את הדעות הקדומות שלנו. תחושה מאוד חזקה שהתקבלה אצלנו, כלומר – אצלי ואצל האנשים... חוסר העניין שיש לנו במה שמתרחש בעולם הערבי תחת שמות כלליים כאלה. לא באמת מתעניינים, לא באמת רוצים לדעת מה קורה שמה, ואולי, באמת הטקסט של התערוכה הזו עוסק בטרגדיה שמתרחשת לנגד עינינו.

יום האישה

מגישה: ולפני סיום, לרגל יום האישה הבינלאומי שיתקיים ב-8 בחודש ייערכו ביום שישי ברחבי הארץ מגוון אירועים: בירושלים במוזיאון האיסלם, יתקיים סיור מודרך בתערוכה על מעמד האישה בחברה הערבית. בחיפה, במושבה הגרמנית, תקיים תנד"י - תנועת נשים דמוקרטיות בישראל, את צעדת "שוות ומשפיעות". ובתל אביב תתקיים צעדה משדרות בן ציון לרחבת "הבימה", שם תתקיים בשעה 12.00 עצרת מרכזית בסימן שוויון זכויות לנשים, יהודיות וערביות כאחת.

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 5-3-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס