יום חמישי   25-04-2019
עדכון חדשות |

: סקר חדש: אמונה דתית, שלום וחיים משותפים

חברה נכתב על ידי

סקר חדש: 78% מהציבור היהודי בישראל חושב שהשליטה של ישראל על הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון אינה טובה, אבל חלקם הגדול חושב שאין כרגע ברירה אחרת

  • סקר חדש שהוצג בכנס מכון ון ליר, בשיתוף עם הפורום להסכמה אזרחית, תיקון ומכון שחרית, מצביע על כך ש-71% חושבים שיש בעיה מוסרית בשליטה של ישראל על הפלסטינים.
  • 51% מהציבור היהודי בישראל ו-72% מהציבור הערבי בישראל מסכימים שמנהיגים דתיים, המייצגים דתות שונות באזור, צריכים לקחת חלק בקבלת החלטות שקשורות לשלום.
  • פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים: "שיח השלום, השיח של מחנה השלום, נמצא במשבר, בתרדמת. הבחירות בפתח והן נסובות סביב שחיתות, הסתדרות וקנאביס – אבל בניגוד לזכרונות העבר – לא סביב שלום. השלום, כמו הכיבוש, הפך למילה גסה שהשימוש בה אסור."

78% מהציבור היהודי בישראל חושב שהשליטה על הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון אינה טובה לישראל, ו-71% חושבים שיש בכך בעיה מוסרית. כך עולה מסקר חדש שהוצג תחת הכותרת "אמונה דתית, שלום וחיים משותפים", שערכו פרופ' ניסים מזרחי, ד"ר אריקה וייס וכנרת שדה, ובוצע על ידי מכון ב.י. ולוסיל כהן מאוניברסיטת תל אביב, והוצג היום בכנס קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום במכון ון ליר בירושלים.

בסקר נבדקו עמדות הציבור הישראלי בנוגע לשלום ולשליטה של ישראל על הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. למרות האחוזים הגבוהים הטוענים כי השליטה על הפלסטינאים אינה טובה לישראל רק כ-12% חושבים שיש להפסיקה לאלתר, ואילו מרבית הציבור היהודי (66%) חושב שאין כרגע ברירה אחרת.
עוד עולה בסקר כי 78% מהציבור היהודי בישראל ו-93% מהציבור הערבי בישראל מסכימים ששלום עם אנשים מדתות אחרות הוא ערך חשוב בדת שלהם ו-51% מהציבור היהודי בישראל ו-72% מהציבור הערבי בישראל מסכימים שמנהיגים דתיים, המייצגים דתות שונות באזור, צריכים לקחת חלק בקבלת החלטות שקשורה לשלום.

בכנס "קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום", אשר התקיים היום במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף מכון שחרית, תיקון והפורום להסכמה אזרחית, דובר רבות על הפער בין השיח החילוני-ליברלי על השלום, לבין השיח שמתקיים מתחת לפני השטח, "מלמטה". בשיח זה שותפים גם מי שנתפסים במקרים רבים כ"מתנגדי השלום", וכמכשול לפיוס – מתנחלים, אנשי דת יהודיים ומוסלמיים, מזרחים ועוד.

פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים כי "שיח השלום, השיח של מחנה השלום, נמצא במשבר, בתרדמת. הבחירות בפתח והן נסובות סביב שחיתות, הסתדרות וקנאביס – אבל בניגוד לעבר – לא סביב שלום. השלום, כמו הכיבוש, הפך למילה גסה שהשימוש בה אסור."

עוד אמר פרופ' לביא כי "שיח השלום הליברלי, התבסס על ההנחה שיש הבדלים עמוקים בין יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים – הבדלים לאומיים, דתיים, אתניים ותרבותיים. אך האם ייתכן שדווקא הדת, המסורת, הזהות האתנית – עשויות להיות גשר לשלום? האם בנוסף לאמונה באדם באשר הוא אדם – ניתן לבסס שלום על מכנה משותף אחר – בין יהודים למוסלמים – על בסיס האמונה באל אחד, בין ערבים ויהודים מזרחיים – על בסיס המסורת האתנית המשותפת ובין פלסטינים וישראלים – על בסיס האהבה למולדת האחת המשותפת. האם שלום המבוסס על הדמיון מתוך שוני, עשוי להיות שלום טוב יותר, צנוע יותר, יומרני יותר ואולי ריאלי יותר?"

חוקרת ההלכה, ד"ר תרצה קלמן הוסיפה ואמרה כי "פשוט מקובל וידוע, ששלום זה לא עסק לאנשים "כמוני": לא נשים, לא דתיים ובטח שלא נשים דתיות. מנהיגות דתית, לא קשורה להסדרים מדיניים. מקסימום בתור הפרעה. הביטוי "שלום" ובמיוחד "מחנה השלום" עבר ניכוס חד משמעי מספיק שלא רק שאף אחד לא חשב להזמין מישהי כמוני לדיון, אלא שגם לא עלה על דעתי שיש איזו שהיא סיבה שמישהו יזמין אותי, או שדעתי תהיה רלוונטית באופן כלשהו. כמובן שהיתה לי דעה, אבל למה שהיא תשנה? וודאי שלא יתכן שעלי ועל שכמותי מוטל למצוא פתרונות לסכסוך הלאומי."

"אני סבורה" הוסיפה ד"ר קלמן ואמרה, "ששלום בר קיימא תלוי בכך שיתקיים בין חברות שיש להן זהות משמעותית בפני עצמן. לא כויתור על הזהות, ויצירת מרחב מחולן מערבי משותף, אלא כמקהלת זהויות שיכולות לקבל את הכבוד המגיע להן בפני עצמן – שלום של אחדות ההפכים".

ד"ר אילון שוורץ, ראש מכון שחרית השותף לכנס אמר כי: "העובדה שקבוצות שונות בחברה הישראלית – יהודים וערבים – לא מתחברות לשיח השלום הליברלי הידוע זה אינו אומר שאין להם תפיסת שלום ערכית. בשחרית אנו עובדים על פוליטיקה של טוב משותף – לקחת ברצינות את כל העולמות המוסריים שיש כאן – תפיסות שיש להם מחנה משותף ערכי אמיתי לצד עם תפיסות שונות של ה"מה" וה"איך". רק משם אפשר לבנות פוליטיקה עם עמוד שדרה שמחזיק חברה."

הכנס נערך בשיתוף תיקון, שחרית, מכון ון ליר בירושלים והפורום להסכמה אזרחית.