מי לא מחזר אחרי המנדטים של דוברי הרוסית?

תמלול הכתבה: מי לא מחזר אחרי המנדטים של דוברי הרוסית?

אסיה לדיז'ינסקיה: זו אני, אסיה. הגעתי לישראל בשנת 77' בגיל 3 ממדינה משוגעת שקראו לה ברית המועצות. אמא שלי ידעה למה עזבנו ואיך נראה שלטון נוראי, אבל היה לה מושג קלוש מאוד לגבי מה שקורה כאן פוליטית. אומרים שאנחנו, הסובייטים, העלנו את רבין לשלטון ואחר כך ב-99' את ברק, כי הבענו אמון במחנה השלום. אמא שלי הצביעה עבורם. עם השנים בגלי העלייה שבאו אחר כך, מחנה השמאל שכח אותנו, והיום רק ביבי וחבורתו משקיעים מיליונים בחיזור אחרינו. אנחנו, דוברי הרוסית.

אסיה לדיז'ינסקיה: נשאר אצלך במקרה הספר על אהוד ברק, חייל מספר אחת?

מוכר בחנות: "חייל מספר אחת"? מזמן לא שאלו עליו. אני אבדוק. אני לא חושב שאני אמצא אותו. האנשים התעניינו, האנשים שלנו אוהבים לקרוא. וכשיש ספרים כאלו זה מעניין. אבל לא שאלו עליו לאחרונה.

אסיה לדיז'ינסקיה: הספר שנכתב על ברק תורגם לקראת בחירות 99', וחולק בחינם לכל מי שקנה עיתון ברוסית. המהלך הזה לווה בקמפיין מסיבי, שקירב בין הצדדים וסייע לברק להגיע לשלטון. היום לא נמצא את הספר הזה בשום מקום. ראשוני העולם עוד זוכרים את הג'ינגל שהריע לרבין בקולו של מקסים לאונידוב. איפה כל השפע הזה היום?

רומן ברונפמן: לא רבין ולא ברק הם לא אנשי שמאל. בשני המקרים מדובר בלובשי מדים צבאיים בדרגות כל כך גבוהות. בשני המקרים דובר ב"חייל מספר אחת" - גיבורי ישראל.

אסיה לדיז'ינסקיה: רומן ברונפמן נכנס לפוליטיקה במסגרת מפלגת עולים. אלא לאחר שקידם סוגיות בוערות הנוגעות לקליטה, ניסה להקים מפלגה עצמאית בצד השמאלי של המפה. כשגילה שילידי הארץ מעדיפים את המוכר, את העבודה ואת מרצ, והעולים מברית המועצות מתקשים להשתחרר מהחיבור בין שמאל לקומוניזם, פרש מהמירוץ.

רומן ברונפמן: הם אומרים: אה, השמאל, אנחנו מכירים את השמאל מהבית. אבל השמאל של רוסיה דאז או ברית המועצות דאז היה דיקטטורה שלבשה בגדי סוציאליזם. מה שמשאל ישראלי הוא ימין ברוסיה, וזה אחת מהטעויות שקהילת דוברי הרוסית סוחבת מהבית, יותר מ-20, 30 שנה. אסיה לדיז'ינסקיה: עם תחילת גל העלייה של שנות ה-90, ערכה מדרשת אדם סקר שביקש לבחון את נטיותיהם הפוליטיות של העולים ביחס למצעי המפלגות. כדי לנטרל מטענים שליליים כלפי כל דבר שמריח שמאל – שמות המפלגות הושמטו. נתנו מצעים ללא ציון שמות המפלגה, ורוב העולים בחרו במצע של מרצ דאז. שוויון כלכלי, חלוקה מחדש, הפרדת דת מהמדינה. אלף דברים אחרים. כל הצוות הרפואי לבוא למאהל ולסגור בהקדם... אסיה לדיז'ינסקיה:21 בני אדם נהרגו, למעלה מ-100 נפצעו. מרבית ההרוגים והפצועים היו נערים ונערות, עולים ממדינות חבר העמים. הפיגועים שאחרי אוסלו והאינתיפאדה השנייה חבטו בעולים, שהצטרפו למועדון מפוקפק של קורבנות השלום.

זהבה גלאון: עכשיו זה גם תקופה שהיו כאן פיגועים, וטרור, והם באו לתקופה קשה, העולים החדשים. זה קשה. עשיתם את כל הדרך, באתם כל הדרך, לא תחיו כאן בביטחון, לא יהיה לכם שלום, לא תהיה לכם תעסוקה, לא תהיה לכם פרנסה.

יבגני פינקל: בתקופת השלטון של ברק פרצה האינתיפאדה השנייה. כאשר גילה הופגזה חודשיים והצבא לא עשה כלום אני גידלתי אז ילד קטן, ופגזים נחתו לי על הגג. את זה התקשינו להבין, לקבל ולסלוח בדיעבד. אני חושב שלברק אין שום סיכוי לקושש קולות היום ברחוב הרוסי. אולי כמה אנשים בודדים. אלו שנשארו להם על המדף הספר "חייל מספר אחת" ולא זרקו אותו לפח.

רומן ברונפמן: אני חושב שלרוב אלה שהגיעו בשנות ה-90, הם גם לא ידעו שיש פה מיעוט גדול מאוד של ערבים בתוך המדינה. הם לא מבינים, הם לא נוסעים לכפרים ערביים, והם לא יודעים מה מתרחש בשטחים, הם לא יודעים שיש כיבוש. הם הופתעו.

אסיה לדיז'ינסקיה: אם נתייחס לעולי ברית המועצות ככלה ולמחנה השמאל כחתן, הרי שהנדוניה שהביאה הכלה, על הפחדים והחשדנות בתוספת המצב הביטחוני הרעוע – גזרו על החתן לחשב מסלול מחדש ולראות כיצד הוא רוכש את ליבה. היא נושאת איתה 16 מנדטים כזכור, והחתן חיכה לה הרבה שנים.

דוד אידלמן: אני זוכר את שלי יחימוביץ', התחילה את הנאום שלה מהמילים "הרוסים צריכים להבין אותי". לא היא צריכה להסביר את עצמה, אלא הרוסים צריכים להבין אותה. הייתה שאלה של חבר שלי ששאל: אמרו שאת נגד תחבורה בשבת.

אסיה לדיז'ינסקיה: שלי יחימוביץ', כמו אנשים שבעים אחרים, לא הבינה את חשיבות התחבורה בשבת עבור ציבור העולים, שהיה בחלקו הגדול נטול מכוניות, מקורקע לבית יומיים בשבוע, והעדיפה זכויות עובדים על פניו.

דוד אידלמן: היא סיימה את השיח. אני חושב שהיום אנשים על נטיית שמאל ברחוב הרוסי יצביעו ליברמן. בזכות ישראל ביתנו נשברה תקרת הזכוכית לעולים רבים. ליברמן הוא היום הכי חזק בנושאים, שהיו צריכים להיות נושאים של שמאל. נושא הדת ומדינה, נגד הוויה דתית. למה מרצ לא עושה את זה?

רומן ברונפמן: יש איזושהי אכזבה מסוימת הדדית בין שמאל מרכז לבין קהילת דוברי הרוסית.

דוד אידלמן: עמיר פרץ? פניתי אליו שש פעמים מהרגע שהוא נבחר. אבי גבאי היה נגיש. ראיינו את כל ראשי מרצ לפני שניצן הורוביץ נבחר לראשות המפלגה, -כל פעם זה היה כרוך במאמצים כבירים להשיג ראיון איתם. אבי גבאי היה המנהיג הראשון של מפלגת העבודה, שהיה פוגש אותי במסדרונות הכנסת ושואל: "היי, מה נשמע?"

נתניהו: רק נתניהו! רק ליכוד, רק מחל! רק מחל! זו בחירה בין הצודקים לטועים.

דוד אידלמן: מצד אחד יש עמדה שאין טעם להשקיע בקול הרוסי, כי הם ממילא יתייצבו, בשורות ישרות, כדי להצביע לליברמן ולכו לעזאזל איתם, שליברמן ישבור איתם את הראש. מצד שני – שאין כבר רוסים, שהם כבר התערו בחברה, והם כבר ישראלים והם צורכים מידע דרך ערוץ 2.

זהבה גלאון: היה לנו מטה דוברי רוסית ב-2013, ב-2015 הוא היה קטן יותר. כל פעם באו אלי כל מיני מומחים ואמרו לי: "עכשיו את תעשי קמפיין ייחודי לעולים, אל תדברי איתם על הדברים האלה. רק תדברו איתם על נושאים אזרחיים". אני לא יכולתי לנסות את זה, אני מודה. יכול להיות שזה כישלון שלי. אני חושבת שבאיזשהו מקום היה איזה רגע של ויתור.

רומן ברונפמן: מי שמגיע לישראל והוא עולה חדש, או בכלל new comers, הוא צריך להזדהות עם השלטון. מעט מאוד יכול לתמוך באופוזיציה. זה בא מהחשיבה שאתה צריך להתחבר לחזק, שאתה צריך להיות חזק, שאתה צריך להיות יותר פטריוטי מהמקומיים כדי להתקבל לחברה.

אביגדור ליברמן: ל' זה לעשות, ל' זה לנצח! תודה רבה לכם!

דוד אידלמן: מה שמציעות מרצ והעבודה זה לא רלוונטי. זה 8 מנדטים בכלל הציבור הישראלי. זה כיכר רבין. זהו!

אסיה לדיז'ינסקיה: אם השמאל אינו סולידארי – אולי הוא לא באמת שמאל. ואם מחנה השלום רוצה לחזור לשלטון – הוא חייב לעבור דרך מסעודה משדרות וולדימיר מנתניה, ולהקשיב.

ז'ניה פיינברג: למה השמאלנים הפסידו במשחק הזה? יש הרבה טמבלים בתל אביב, אבל תל אביב מסתיימת בגבולות תל אביב. יש כאן עוד אנשים, יישובים וערים אחרות. מקומות שנמצאים תחת אש, אנשים שחיים מתחת לקו העוני וסובלים מהיעדר תשתיות... פה החיים נראים דרך משקפיים ורודות, משקפיים בצבעי הקשת, צבעי מצעד הגאווה.

אסיה לדיז'ינסקיה: ג'ניה מדבר ברור, וזה כואב. זה לא נעים. זהו מחיר הניכור המתמשך. זהו מחיר הוויתור.

דוד אידלמן: יש היום ליכוד, ישראל ביתנו, בנט גם רוצה, כחול לבן אולי, ואין שום כוח שמאל. הם פשוט לא נמצאים. הם לא בשיח. הם לא יכולים לנצח בלוטו. הם לא קנו כרטיס.

סוף תמלול הכתבה: מי לא מחזר אחרי המנדטים של דוברי הרוסית?