ידיעה כתובה |

: שיחות על שיבה – ג'סיקה נבו

מדינה נכתב על ידי

שוחחנו עם ג'סיקה נבו, חוקרת של תהליכי 'צדק מעברי', בכדי לבדוק כיצד ניתן לשאוב השראה מסכסוכים אחרים בעולם שבאו על פתרונם, וללמוד על שיבות של פליטים במדינות אחרות לאחר תום הקונפליקט.

אז מה זה 'צדק מעברי', ומה הפעולות שכרוכות בתהליך הזה?

המודל של צדק מעברי התפתח בעולם בעשרים השנים האחרונות. הוא מאגד כל מיני פרקטיקות וכלים שקהילות מסביב לעולם מיישמות כאשר סכסוך נגמר ויש מעבר בין צורת שלטון אחת לצורת שלטון חדשה. זה מה שקרה למשל בדרום אפריקה – מעבר ממשטר של אפרטהייד ללא אפרטהייד, או ביוגוסלביה לשעבר בה היה מעבר מסכסוכים בין קבוצות לחתימת הסכם שלום.

השלב הראשון בצדק מעברי הוא התמודדות עם העבר, ועם כל הבעייתיות של המושג – "חיפוש האמת". בשלב הזה לרוב מתבססים הרבה על עדויות ועל מה שאנחנו קוראים לו 'היסטוריה בעל פה', משום שכאשר אנחנו נמצאים אחרי שלטון שניסה להסתיר דברים, לעיתים קשה למצוא מידע בארכיונים.

המנגנון הזה נקרא 'ועדת אמת'. בארגנטינה למשל, בשנת 84', הקימו ועדות שחקרו המון עדים והרכיבו רשימה של כלל האנשים שהועלמו במהלך השלטון הדיקטטורי.

איך השלב הראשון, של חקר העבר, יכול להתקשר למציאות הפוליטית שלנו?

השלב הזה משמעו להשלים סיפור שנמחק. לצורך העניין בישראל זה יכול להיות שחזור של הכפרים הפלסטינים מ-48' או שרטוט של מפת הנכבה שמאפשרת לעשות מיפוי של כל הכפרים שנהרסו.

שים לב שאנחנו מדברים על פעולות של צדק מעברי שנעשות היום, עוד לפני שהסכסוך הסתיים. בישראל אנחנו רואים שהחברה האזרחית, ארגוני ה-grassroots, לא מחכים שיהיה 'מעבר' רשמי, שלטון אחר ושראש הממשלה הישראלי יתנצל על הנכבה. החברה האזרחית לוקחת אחריות ואומרת: אנחנו מתחילים לעשות את המעבר הזה כבר מעכשיו.

פורום המשפחות השכולות, שוברים שתיקה, זוכרות, בלדנא, הטלוויזיה החברתית, מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, מועצת העקורים, ועוד ארגונים רבים – כולם מהווים סדק שכזה בתוך הסיפור הרשמי של המדינה.

מה השלב הבא במסגרת צדק מעברי?

המנגנון השני נקרא במובן הרחב 'תיקונים'. זה מונח שמדבר על מעין מרפא או איחוי, פעולות שבעצם מחזירות באופן מוחשי את הנוכחות של הדברים שנמחקו ומעודדות הכרה וקבלת אחריות. אלו יכולים להיות מצבים של התנצלות פומבית, כמו שראש ממשלת קנדה התנצל בפני האוכלוסייה הילידית על כך שילדיהם נלקחו בכוח לפנימיות קתוליות של הכנסייה. זה יכול להיות תשלום פיצויים לקורבנות המשטר, עידוד שיבה של פליטים, וכן הלאה.

שיחות על שיבה – ג'סיקה נבו (לדף הכתבה »)(Available in English)

היכן התרחשו שיבות של פליטים ברחבי העולם? מה אנחנו יכולים ללמוד מסכסוכים אחרים שנפתרו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני? שיחה עם ג'סיקה נבו, חוקרת של תהליכי 'צדק מעברי'. לקריאה נוספת - קטעים נוספים מן הראיון שנותרו על רצפת חדר העריכה.
הופק ע"י: | עלה ב: 18/07/2018

בעקבות השיחה עם ג'סיקה ומידע שהיא סיפקה, איגדנו רשימה קצרה של מדינות בעולם בהן נערכה שיבה של פליטים במסגרת של צדק מעברי:

בוסניה-הרצגובינה – בין השנים 1992-1995, בעקבות עימותים על בסיס אתני, וניסיון של סרביה לשמר את שליטתה בבוסניה על-ידי טיהור אתני של התושבים הבוסנים – מיליון בני אדם נהפכו לפליטים, ושני מיליון בני אדם נהפכו לעקורים פנימיים.

בשנת 1995 נחתם הסכם שלום בין הצדדים. בפרק הראשון שלו נכתב: "לכלל הפליטים והעקורים הזכות לחזור באופן חופשי לבתיהם המקוריים. תוענק להם הזכות להשיב את רכשום אשר נלקח מהם במהלך העימותים, והם יקבלו פיצוי בעבור נכסים שלא ניתן להשיבם." בין השנים 1995 ל1999 שבו יותר ממיליון פליטים אל בתיהם.

קמבודיה – בין השנים 1975-1979 כשני מיליון בני אדם הפכו לפליטים בקמבודיה. סכסוך בין צבא קמבודיה (שנתמך על ידי ארה"ב), למיליציית קמר-רוז' הקומוניסטית הוכרע כאשר המילצייה הביסה את הצבא וכבשה את עיר הבירה.  לאחר שאנשי הקמר-רוז' כבשו את בירת קמבודיה, הם רוקנו אותה מתושביה, כמו את יתר הערים במדינה. כשליש מבני העם הקמבודי חוסלו על ידי שלטון הקמר רוז'. באוקטובר 1991, נחתם הסכם שלום בפריז בין הצדדים. בהסכם נקבע כי כל פליט קמבודי יורשה לחזור. בפועל, כ-360,000 בני אדם שבו אל בתיהם.

מוזמביק – לאחר שנים שמוזמביק הייתה תחת שליטה קולוניאלית פורטוגלית, היא זכתה לעצמאותה בשנת 1975. שנתיים לאחר מכן, פרצה מלחמה אזרחים עקובה מדם בין הכוחות הקומוניסטיים (שנתמכו על ידי ברה"מ), לבין הכוחות האנטי-קומוניסטים. במהלך המלחמה, 1.7 מיליון בני אדם הפכו לפליטים. בשנת 1992 נחתם הסכם שלום בין שני הצדדים, ובמסגרתו נקבע שכל הפליטים יוכלו לשוב, בפועל – 1.7 מיליון הפליטים שגורשו שבו אל בתיהם, ומילוני העקורים הפנימיים (כארבע מיליון) חזרו אל נחלותיהם המקוריות.

מדינות נוספות בהן התרחשה שיבת פליטים לאחר סיום הסכסוך הן קולומביה, ארגנטינה, גואטמלה ורואנדה.

מה המסקנות שהגעת אליהן בעקבות המחקר סביב שיבות של פליטים בארצות שונות?

ברוב המקרים שאני חקרתי – גם ביוגוסלביה, גם במוזמביק, גם ברואנדה, החזרה של הפליטים לא הבטיחה להם ביטחון אישי. הרבה אנשים, אפילו שיש להם אפשרות לחזור לאותו מקום, מעדיפים לא לחזור בגלל היחסים שנפגעו עם הסכסוך ובגלל שהם מרגישים לא בטוחים או לא חושבים שיצליחו להשיג תעסוקה.

אף על פי כן, ברואנדה, למרות שהתרחש שם טבח של כמיליון בני אדם, הפליטים שבו ואנשים חזרו לגור ביחד – לעיתים קרובות מחוללי הטבח וקורבנותיו אלו לצד אלו.

נקודה נוספת היא שלפעמים הכותרת של 'צדק מעברי' ניתנת רק בדיעבד. ברואנדה עשו ועדות אמת קטנות בשכונה, וערכו סוג של בתי משפט עממיים, אבל המארגנים לא בהכרח ידעו שהם עושים 'צדק מעברי'. גיליתי שכשמסתכלים על כלל המנגנונים שקהילות וחברות עושים לאחר סכסוך ברחבי העולם –רואים שמדובר פחות או יותר באותם הדברים, כלומר שהמנגנון הזה הוא ביטוי לצרכים בסיסיים.

מה החיבור שאפשר לעשות בין שיבות פליטים ברחבי העולם לסוגיית הפליטים הפלסטינים?

אני חושבת שחשוב להשוות בין הדברים אבל גם לזכור שיש הבדלים. במדינות אחרות לא היה מצב קיצוני כמו בישראל-פלסטין, בה בעצם הקולוניאליזם הבריטי עוזב, בן-גוריון מכריז על המדינה, 700,000 פלסטינים מגורשים, 500 כפרים נהרסים, מיליוני יהודים מגיעים מאירופה וממדינות ערב, השפה משתנה, הדמוגרפיה משתנה, וכן הלאה. רואנדה נשארה רואנדה באותם גבולות, גואטמלה נשארה גואטמלה, וכאן מדובר בשינוי דרסטי.

עם זאת, חשוב לקבל השראה ממקומות אחרים, והתחום של צדק מעברי מאפשר לנו לעשות מבט רוחב.

לדעתך שיבת פליטים היא דבר שיכול לקרות כאן בעתיד? ואם כן – אז באיזה אופן?

כן, אני חושבת שיש מקום לכולם. מה שברור הוא, שבכל מקום שנעשה תהליך של צדק מעברי, זה דרש שינוי של תודעה. סביר להניח שכאן יהיה גם שינוי של משטר. יכול להיות שהמשטר, הסוג של שלטון, שיאפשר תהליך של שיבה, ייצא מהפרדיגמה של מדינת ישראל כמו שאנחנו מכירים אותה כיום.

היום אנשים משחקים עם כל מיני רעיונות – שתי מדינות מולדת אחת, מדינה אחת, מדינה לכל אזרחיה. יכול להיות גם שאני אהיה מופתעת, ובתוך המודל הזה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עם כל הבעיות, יהיה איזה שהוא תהליך של שינוי כל-כך טרנספורמטיבי שתהיה אפשרות להגיד – אוקי, אנחנו מכירים בזכות השיבה של הפלסטינים.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס