שיחות על שיבה – ג'סיקה נבו

תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – ג'סיקה נבו

ג'סיקה נבו: שיבת פליטים, כמה שבחברה הישראלית זה טאבו שלדבר על החזרה של הפליטים הפלסטיניים, בכל העולם היו שיבות פליטים מתוכננות בתוך הסדרי שלום, בתוך תהליכים רחבים של צדק מעברי, וגם בצורה לא מתוכננת.
כתב: אני אשמח אם תוכלי לספר בתור מישהי שחקרה את המודל הזה קצת על מה זה צדק מעברי? 
ג'סיקה נבו: כאילו להשתמש במונח מעברי, אז כשעושים מעבר כל כך דרסטי ממצב של הפרת זכויות אדם ושליטה על אמצעי התקשורת והיעלמות של אנשים לדמוקרטיה, יש כל מיני דברים שצריכים לעשות כדי לעשות את המעבר.
כתב: בתוך תהליך של צדק מעברי יש שיבת פליטים ושזה קרה בעולם, יש לך דוגמאות למקומות?
ג'סיקה נבו: אנחנו יכולים לקחת באמת את יוגוסלביה לשעבר כמקרה קיצוני של בסביבות שני מיליון אנשים הפכו לפליטים שנשארו מחוץ לגבולות של המקום ויש מה שנקרא עקורים פנימיים, שבסביבות מיליון איש זזו ממקומם. אחרי הסכמי דלתון, בצורה מתוכננת, הייתה חזרה של פליטים פחות או יותר כמיליון איש חזרו. הרבה אנשים אפילו שיש להם את האפשרות לחזור לאותו מקום מעדיפים לא לחזור בגלל היחסים שנפגעו עם הסכסוך. אני חושבת שאחד הדברים שאפשר להגיד שהם שונים לגבי המקרה של ישראל-פלסטין, רואנדה, נשארה רואנדה באותם גבולות, גוואטמלה נשארה גוואטמלה, ארגנטינה... זאת אומרת לא היה איזשהו מצב קיצוני כמו בעצם השינוי, בן גוריון מכריז על המדינה, 700,000 פלסטינים מגורשים, 500 כפרים נהרסים, השפה משתנה, הדמוגרפיה משתנה.
כתב: אבל שינוי כל כך קיצוני מבחינת המשטר והדמוגרפיה והפוליטיקה זה דוגמא שאין לה השוואה.
ג'סיקה נבו: אני חושבת ששוב לקבל השראה והתחום של צדק מעברי מאפשר לעשות מבט רוחב ולהסתכל על מקומות שונים ולראות זה שונה, זה דומה וחשוב לעשות את זה כיוון שקיים איזשהו דוגמא אוטומטית אצל ישראליים או יהודיים שאסור להשוות.

סוף תמלול הכתבה: שיחות על שיבה – ג'סיקה נבו