בשוק העבודה הנוכחי, העובדים מבלים במקום העבודה חלק ניכר משעות היום. מעסיקים מסוימים החליטו להציב מצלמות אבטחה כדי לעקוב אחר תפקוד העובדים בזמן העבודה. לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הנחיה בנושא ומבהירה את המסגרת לפיה הרשות מפרשת את חוק הגנת הפרטיות, וממנה נגזרות חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק.
מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה מסוגלת לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל ההתנהלות של העובד.ת במהלך יום העבודה, ולא רק את הפעילות המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן. מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלוונטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים.ות מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.
מתוך אתר הרשות להגנת הפרטיות
החובות על מעסיק בשימוש מצלמות מעקב:
- על המעסיק לגבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, ולהציגה בשקיפות.
- אין להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית. שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצורכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצורכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.ת.
- התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. כך למשל התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה – כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות. חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות.
- באזורים בהם קיימת לעובד.ת הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם או להתקין מצלמות נסתרות. כמו כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.
עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות: "הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. למעקב מצולם קבוע אחרי עובדים השלכה משמעותית עליהם, במקום שבו הם נמצאים חלק ניכר משעות היום. יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים, ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה".
מידת הפגיעה בפרטיות העובדים הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב משתנה לפי המאפיינים של המתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד.ת, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואזורים לקבלת קהל. הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באזור מסוים מושפעת מציפיות העובד.ת לפרטיות באזור זה. כך למשל בחדרי שירותים הצילום יהיה אסור, באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, בהם הציפייה לפרטיות גבוהה ניתן יהיה להצדיק צילום רק בנסיבות חריגות ובמתכונת מצומצמת.
לצד ההנחיה מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות רשימת קווים מנחים, המיועדת לכל מי שמעוניין לוודא כי נעשה שימוש חוקי ולגיטימי במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה.
עו"ד גילי בסמן ריינגולד, היועצת משפטית של הרשות להגנת הפרטיות: "אנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו השימוש במצלמות מעקב הופך לחלק משגרת חיינו, ובכלל זה שגרת העבודה. לתופעת המצלמות השלכות חמורות על הזכות של כל אחד ואחת מאיתנו לפרטיות. לכן, קיימת חשיבות להבהיר למעסיקים את האחריות הנלווית להתקנה של מצלמות במקומות עבודה, לקבוע קווים מנחים ודגשים לשימוש נכון ומידתי בתוצרי המצלמות, וכמובן – להביא בפני העוסקים תמונה ברורה יותר של זכויותיהם בהקשר זה."
הוספת תגובה לכתבה