ידיעה כתובה |

: הפתרון לנוף הפלסטיק

סביבה נכתב על ידי

מאות מיליוני בקבוקי פלסטיק גדולים לא ממוחזרים מדי שנה, מתגלגלים לשטחים פתוחים, לחופים ולים וגורמים לנזקים סביבתיים קשים. גרינפיס טוענים שכל זה רק בגלל שחוק הפיקדון לא חל עליהם. בגלל התנגדות ולחץ מסיביים מצד חברות המשקאות, שלהן זה פשוט לא ישתלם.

צילום: גרינפיס

על מי חוק הפיקדון חל היום?

החוק שנחקק בשנת 1999 קובע פיקדון של 30 אגורות על בקבוקים קטנים בלבד. במהלך השנים נעשו ניסיונות להחיל אותו גם על בקבוקים של ליטר וחצי, כך שעבור כל בקבוק נקבל חצי שקל.

גרינפיס קוראים לשר להגנת הסביבה זאב אלקין להראות מנהיגות וחזון ולהרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים. כולם ירוויחו מכך הם טוענים: גם הסביבה, גם הבריאות וגם הכיס של אזרחי ישראל.

ביותר מ-50 מדינות מהממחזרות ביותר בעולם קיים חוק פיקדון. בשנת 2016 נחקק חוק פיקדון באוסטרליה, באסטוניה ובליטא. אנגליה, סקוטלנד, ספרד ובלגיה מקדמות חקיקת חוקי פיקדון. והנה נתון נוסף, ב-11 מן המדינות הגדולות והמתקדמות ביותר בארה"ב בהן קיים חוק פיקדון, אחוז המיחזור של מיכלי משקה עומד על 80% זאת לעומת 23% מיחזור במדינות ללא חוק פיקדון.

ולמה חוק הפיקדון?

כ-1.7 מיליארד בקבוקים מיוצרים בישראל כל שנה. קרוב ל- 80% מהבקבוקים הקטנים ממוחזרים. אבל, אחוזי האיסוף והמחזור של הבקבוקים הגדולים עומדים על פחות מ- 30%. ואותם הבקבוקים הגדולים מחוץ לחוק הפיקדון כך שאפשר להסיק שחוק הפיקדון משמעותי מאוד לאחוז המחזור של הבקבוקים.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמור להכריע האם הבקבוקים הגדולים ייכנסו לחוק הפיקדון. בלחץ הארגונים הירוקים נקבע שאם חברות המשקאות ותאגידי המחזור שבבעלותן לא יצליחו לעמוד ביעד איסוף של 55% מכמות הבקבוקים הגדולים עד סוף שנת 2016 – חוק הפיקדון יחול עליהם.

אם החברות יפסידו, אזרחי ישראל ירוויחו: החברות יספגו את רוב מחיר הפיקדון בזמן שהצרכנים ירוויחו. החברות מפחדות ובצדק מקנסות של מיליוני שקלים על אי-עמידה ביעדי המחזור שנקבעו בחוק (77%). בינתיים, האזרחים משלמים בכספי הארנונה שלהם על איסוף טונות של פלסטיק והטמנתו באדמה.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס