ארבע נשים נרצחו בישראל מתחילת שבוע שעבר, וכארבע-עשרה לפחות מתחילת השנה, ונדמה כי אף אחד לא מתייחס לזה. ברחבי הארץ, מאילת, דרך תל-אביב ועד חיפה והצפון נערכו אתמול (17/6/2017) שש עצרות מחאה, ובכל אחת מאות משתתפות ומשתתפים, הקוראות להפסיק את השתיקה ולצאת נגד רצח ואלימות כלפי נשים.
סביר להניח כי אם היה מדובר ברצח יהודי בידי ערבי, הדבר היה מוכתר מיד כטרור והתקשורת, הפוליטיקאים והעם היו סוערים כולם, אך כאשר מדובר בנשים שנרצחות בידי פרטנרים, בני משפחה, מכרים או זרים מוחלטים – המדינה שותקת.
ג׳מילה אגבאריה, ביתה של כולתום אגבאריה, שנרצחה בכפר עארה ב-2014, סיפרה את סיפורה בדמעות בעצרת שנערכה אמש בכיכר חורב בחיפה: "אמא שלי נרצחה ב-25.7.14 בחצר הבית שלנו, מול העיניים של האחים הקטנים שלי. היא לקחה 14 כדורים בגוף שלה, לפני שיצאה מהאוטו. היא רצתה ללכת למקלט, אבל חשבה על אחותי החולה ואחי הקטן ולא יכלה ללכת. הם הרגו לא רק את אמא – אלא את המשפחה כולה. היא אמרה למשטרה שהיא חושבת שעוקבים אחריה ושרוצים לרצוח אותה. הם צחקו – אמרו שזה שטויות". בהפגנה בחיפה, אשר התקיימה ביוזמה של תנועת "עומדים ביחד", "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה", ו"חיפאיות" השתתפו כחמש-מאות מפגינות ומפגינים.
כרזת העצרות המרכזיות שהתקיימו אמש ברחבי הארץ
הרב עדית לב, מנהלת מחלקת צוות חברתי ברבנים לזכויות אדם וחברה בתנועת עומדים ביחד, אמרה: ״כשפגשנו את כולתום, כשהגיעה למרכז הזכויות של רבנים לזכויות אדם, המשטרה אמרה שהאופציה היחידה היא מקלט – וזה לא היה אפשרי בגלל ביתה החולה. וזה נגמר במותה של כולתום. והאמת היא שאם תיכנס היום מישהי למרכז הזכויות שלי לא יהיה שום שינוי. לא ייתכן שב-2017 אישה צריכה לכלוא את עצמה כדי להגן על עצמה. הגיע הזמן שלמדינת ישראל יהיו כלים אחרים כדי לטפל באלימות נגד נשים. שזה יהיה נושא שהממשלה מטפלת בו, מדברת עליו, מציעה לו פתרונות, ושני שים מעשים אקטיביים כדי שזה יפסיק. זו לא גזירת גורל, אלא מעשה תרבותי – ותרבות יכולה להשתנות אם עושים מעשה אקטיבי כדי לשנות אותה.״
ההפגנה בחיפה. צילום: "עומדים ביחד"
חלק מהנשים שנרצחו פנו למשטרה והתחננו להגנה. הן נדחו. כשנערה או אישה פונה לבקש הגנה, המשטרה מבררת עם התוקפים שלה אם היא אומרת אמת. הייתם מעלים בדעתכם לברר עם גנב הרכב אם התלונה על הגניבה אמיתית? איך ייתכן שרק בפשעים נגד נשים, בודקים שוב ושוב אם הן אומרות אמת? נשים דעתן קלה? או שאולי גברים דעתם משוחדת? ביבי נתניהו, גלעד ארגן ואיילת שקד – אתם אישית לא עושים מספיק כדי להגן עלינו.״ כך אמרה אור מרוני, "אשה לאשה" בעצרת.
גם לעצרת בכיכר הבימה בתל-אביב, אשר אורגנה על-ידי תנועת "תזכור" הגיעו מאות מפגינות ומפגינים. בעצרת נערך מיצג בו נשאל הקהל "מי תהיה הבאה בתור?" ובכל פעם נוספה עוד אישה אשר גואלה ב"דם" וכוסתה בבד לבן.
המיצג בכיכר הבימה. צילום: יהודית אילני.
בין המפגינות ומשתתפי ההפגנה ניתן היה למצוא נציגי מפתח מעמותות שונות ואף חברות וחברי כנסת. מדברי ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "באתי כי המצב בלתי נסבל. לא יכול להיות שרצח מגדרי עובר כאילו כלום, ברגע שזה בין גבר לאישה זה כאילו עניין פרטי ביניהם. אם זה היה לאומני, אם זה היה ערבים נגד יהודים כל הממשלה הייתה מעלה פוסטים, מצייצת, היו יושבים על זה בישיבת ממשלה מחר בבוקר". בהמשך הוסיפה חברת הכנסת, "איכשהו זה תמיד על כתפיה של האשה, היא צריכה לברוח מהבעל המכה, היא צריכה לברוח מהבעל שמאיים לרצוח אותה, למה היא צריכה להסתתר? למה היא צריכה לברוח? למה לא מטפלים בפוגע? למה לא מטפלים בגבר? למה אותו לא מרחיקים? למה לא מקימים יותר הוסטלים לגברים מכים?"
מההפגנה בכיכר הבימה בתל-אביב
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "…אני לא חושבת שהייתה לנו שנה כזאת. זה לא יכול להיות. אני מצפה מהמפכ"ל ואני מצפה מהמשטרה, שיש לנו כאן נשים ואי אפשר לדעת מי תהיה הבאה בתור… קל מאוד לרצוח אותן. אי אפשר לשתוק."
עם סיום העצרת, ירדו מפגינות לכביש ליד שדרות רוטשילד וחסמו אותו בישיבה. הפגנה הספונטנית יצאה לצעדה במורד שדרות ח"ן, ולאורך הרחובות קינג ג'ורג', אלנבי ובן יהודה. המפגינות הגיעו לכניסה למועדון החשפנות "גוגו" ברחוב אלנבי ולמועדון אלנבי 40, והפגינו מולם.
הוספת תגובה לכתבה