דוח: תקרת בטון לנשים ברצועת עזה

לרגל יום האישה הבינלאומי, פורסם דוח המנתח מבחינה מגדרית את השפעות ההסגר על תושבות עזה ועל מצבן של נשים אלו בשוק העבודה.

בדוח "תקרת בטון" של ארגון גישה מצויין כי ב-2005 ,לפני הטלת הסגר, אחוז האבטלה בקרב נשים ברצועת עזה עמד על 35.2%. כיום, אחוז האבטלה בקרב נשים בעזה עומד על 65.3%, לעומת 34.4% בקרב גברים. הדוח גם משמיע את קולן הנחבא של הנשים המרשימות מרצועת עזה שפרצו תקרות זכוכית ומוסכמות חברתיות, הן מנהלות בנקים וחברות, יזמיות עסקים, מייסדות ארגונים חברתיים ואקטיביסטיות שדוחפות לשינוי פוליטי וחברתי בתוך הקהילות שלהן.
אך עם עצמאות מרשימה זו, הסגר הישראלי על הרצועה מהווה סלקציה קפדנית וצרה מי רשאי/ת לבקש לנוע אל עזה וממנה. אומנם ניתן היתר, לאחר מבצע "צוק איתן", לשווק סחורות מהרצועה לגדה המערבית ובאופן מוגבל גם לישראל, אך אלו הרשאים הם רובם גברים. כך חייהן של הנשים בגדה נחסמים ומוגבלים.

מגבלות התנועה בעזה משפיעות על כולם אך על הנשים ההשפעה חמורה יותר, הן מפאת החברה השמרנית, והן מפאת ההעדפת הגברים בתחומי העבודה וכך הקושי ההתחלתי להכנס אל שוק העבודה ולהתקדם בו רק גדל. מהא אלמצרי (מנהלת עמותה התומכת בנשים העובדות בחקלאות), אחת מהנשים שהתראיינו בדוח, בהקשר זה, אמרה כי "הפוטנציאל הבלתי ממומש בעזה גבוה. הכישרון, המוטיבציה והמנהיגות מצויים בשפע. מה שחסר לנשים רבות הוא ניסיון, שנרכש גם באמצעות הכשרות בתחומים כמו חקלאות. מגבלות התנועה מונעות מנשים למכור את תוצרתן. בגדה או בישראל ולהגדיל את הכנסתן" בעקבות כך טוענת מהא "שבעקבות הסגר יותר נשים עוזבות את הענף כי לא משתלם להן לעבוד. העבודה בחקלאות קשה וההכנסות לא מצדיקות אותה", וכך מעגל הקסמים של ביקוש והיצע של נשים ברצועה לעבודה מנציח את עצמו.

מתוך הדוח "תקרת זכוכית" של ארגון "גישה"

הסגר מבטל את השינוי וההתקדמות, מצמצם את שאיפותיהן של הנשים ברצועה וגוזל מהן את זכותן להגשים את העצמן ואת עתידן שלהן ושל כל תושבי האיזור.

צפו בכתבה: מי מפחד מלימודי מגדר? סטודנטיות מעזה אינן מורשות לצאת ולהשלים את לימודיהן בגדה המערבית.