עדכון חדשות |

: להוציא את הרחם שלנו מציפורני הפטריארכיה

חברה נכתב על ידי

על פי הצעת חוק חדשה נשקלת האפשרות להוסיף איש דת (רב או קאדי) לוועדה להפסקת הריון. האם יתכן שבמדינה המחשיבה עצמה דמוקרטית ומתקדמת גופה של האשה ישלט על ידי אנשי דת?

מהחוק בדבר הפסקות היריון בישראל עולה כי לנשים אין את החופש להחליט האם לבצע הפסקת הריון או לא – על כל אשה לקבל אישור מוועדה להפסקת הריון. לאחרונה הגישו ח"כ יהודה גליק וח"כ חאג' יחיא הצעת חוק שמשמעותה הגבלת מספר ההפלות המבוצעות בישראל תוך שילוב איש דת בוועדה. כיום, כאשר האישור להפסקת הריון כפוף להחלטת ועדה, ההחלטה של אשה על גופה אינה שלה בלבד, אלא גם של רופא/ה מומחה/ית, עובד/ת סוציאלי/ת וכו'. הוועדה מוסמכת לאשר הפלה רק אם מדובר באחד מהמצבים הבאים:
גיל האשה הוא פחות מגיל הנישואין (עד 18), האשה איננה נשואה או שההיריון מחוץ לנישואין, מלאו לאשה 40 שנה ומעלה, ההיריון נובע מיחסים אסורים על פי החוק הפלילי כגון אונס או גילוי עריות, הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.

כלומר אם נניח שאשה חוששת כי לה ולבן זוגה אין כסף לגדל את הילד, אין זו סיבה מספקת לבצע הפלה. כאשר נשים רבות מוצאות את עצמן בסיטואציות דומות לאלה הן משקרות ואומרות שהילד הוא תוצר של בגידה, או כל נימוק אחר שעומד בקריטריונים. בכך נוצר מצב אבסורדי שנשים, כדי להפסיק הריון לא רצוי צריכות לשקר על מנת להתאים את עצמן לקריטריונים של הועדה. הצעת החוק החדשה נועדה להגביל את מספר ההפלות ונקבע כי יצטרף אליה איש דת, רב או קאדי. ומה הסיבה לכך? כפי שאומר יוזם ההצעה ח"כ גליק "יש לאחרונה ריבוי הפלות". כלומר, חברי הכנסת שהגישו את ההצעה רואים בגוף האשה כלי לשינוי דמוגרפי. לפי החוקיות שלהם, ריבוי הפלות הינו דבר פסול.

ח"כ גליק טוען כי הפלה "זה הליך של כמעט לקיחת חיים." אך מה בנוגע לאשה? האם לכפות עליה הריון לא רצוי זהו לא הליך של לקיחת חיים?
אם נבדוק את הנתונים לעומקם, נגלה באופן מפתיע, שבמדינות בעלות מדיניות חופשית בנוגע להפלות, שכיחות ההפלות אינה גבוהה יותר. יש הטוענים כי שכיחות ההפלות קשורה במידה רבה להיקף השימוש באמצעי מניעה באותה מדינה ולמספר הילדים הרצוי, ולאו דווקא לרגולציה על ההפלות.

ישנן מדינות רבות אשר מערימות קשים על נשים בכדי לעבור הפלות. אם באמצעות צמצום הנגישות להפלות ואם באמצעות הערמת קשיים על הנשים עצמן כדי שישנו את דעתן בנוגע להפלה, כמו שכנוע נשים שלא להפיל, קביעת כללים מקשים, הורדת מימון ציבורי על הפלות וכו'. מהשוואה בין נתוני מדינות ליברליות לבין אלו המגבילות בנושא הפלות, נראה כי לא תמיד במדינות המגבילות שיעורי ההפלות נמוכים יותר, ולהפך.

ויותר מכך, תמר קפלנסקי, כתבת ידיעות אחרונות, מספרת בסרטון ההסברה שלה כי מדיניות של צמצום הפלות לא מקטינה את כמות ההפלות אלא מגדילה את מספר ההפלות ה-לא חוקיות – מה שגורם באופן ישיר לעליה בתמותת נשים. אבל נראה כי הנושא הזה פחות חשוב, כי אשה היא לא מעבר לרחם, כשח"כ גליק טוען כי הפלה זה "הליך של לקיחת חיים" האשה כמובן לא נלקחת בחשבון.

ח"כ חאג' יחיא מספר כי עפ"י ההלכה המוסלמית "אם ההפלה בוצעה כשגיל ההריון הוא מעל 120 יום, דינה כדין הריגה". אך השאלה המתבקשת בעיני היא האם הלכות כלשהן רלוונטיות במדינה שרואה עצמה ליברלית ומתקדמת?

בשנת 2014 בעקבות חוקי הפלה נוקשים באירלנד, אשר נחשבת מדינה קתולית למדי ואחת השמרניות באירופה, מהגרת צעירה שנאנסה אולצה ללדת את התינוק. נראה כי גם במדינה שלנו החלקים הדתיים באוכלוסייה מנסים לכפות על החלקים האחרים את ערכי הדת. להפוך את המדינה שלנו לשמרנית יותר. האם אנחנו הופכים להיות כמו אירלנד? בעיני עלינו להתנגד לכך, גם לעצם קיומה של הועדה וגם להצעת החוק החדשה, אחרת נמצא עצמנו במדינה ששמה במרכז את ערכי הדת ולוקחת מאיתנו הנשים את החופש על גופינו ואת הזכויות המגיעות לנו.

  • מהארכיון: צפו בכתבה "הרחם הלאומי" – מאבק נשים על זכותן לגופן מול הענקת פרס לאגודת אפרת
דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה
  כתבות ווידאו שחבל לפספס