ידיעה כתובה |

: סוף הסחבת המשפטית ללהטב"ים?

חברה נכתב על ידי

בעקבות פסיקה של בג"צ, צווי הורות פסיקתיים במשפחות להט"ביות יוחלו רטרואקטיבית מיום הלידה ואילך ולא מהיום בו נחתמו הצווים.

הסוגיה בעניין מועד תחולת צווי ההורות עלתה לאחרונה במספר תיקים בבתי המשפט למשפחה, ואף תלויה ועומדת בפני בג"צ. באחד המקרים, בו מייצגת עו"ד עירא הדר זוג אמהות לבן, התקבל צו הורות שתחולתו מיום הלידה. המדינה ביקשה לבטל את הצו בטענה כי צו ההורות הוא צו המכונן מציאות חדשה מיום נתינתו ואילך, ולא ניתן להחילו באופן רטרואקטיבי. המדינה אף טענה שצו כזה יעמוד בניגוד לתקנת הציבור ובניגוד לטובת הקטין.
מנגד טענה עו"ד עירא הדר שמאחר ששתי האמהות היו שותפות להבאתו של בנן לעולם, ומאחר שהן מגדלות את הילד יחד מיום לידתו, הרי שצו ההורות רק מצהיר על המציאות הקיימת מרגע לידתו, וכדי שישקף את מציאות חיי המשפחה ויעניק לקטין את ההגנה המלאה במסגרת משפחתו, יש להחילו באופן רטרואקטיבי מיום הלידה.

בהחלטה מפורטת ומנומקת, סגן נשיא ביהמ"ש למשפחה בת"א, השופט נפתלי שילה, קיבל את עמדת עו"ד הדר והשאיר על כנו את צו ההורות מיום הלידה, תוך שפסק: "צו ההורות אמור לשקף מצב עובדתי ביחס לקטין. ואדרבא, אם הצו יחול רק מיום מתן הצו, הוא יחטא לאמת שהרי בפועל, ההורה הנוסף שימש כהורה מיום הלידה ולא אירע בפועל כל שינוי מיום הלידה ועד יום מתן הצו."
סגן הנשיא שילה קבע עוד: "צו ההורות הפסיקתי מצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי, אשר מגדל את הקטין עימו מיום לידתו, הוא הורה לכל דבר ועניין. לא מדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא הוא משקף עובדה קיימת, לפיה בן זוגו של ההורה הביולוגי משמש כהורה נוסף. אין כל מניעה כי הצהרה זו לא תחול רטרואקטיבית ותשקף את המצב לאשורו, דהיינו שמיום הלידה, בן הזוג שאינו הורה ביולוגי, משמש כהורה נוסף לכל דבר ועניין".

  • ילדים במשפחות גאות:

ילדים במצעד הגאווה (לדף הכתבה »)

לכבוד חודש הגאווה 2013 יצאנו למצעד בתל אביב, לשוחח עם ילדים למשפחות גאות. איך מרגישים ילדים שהוריהם גאים? איך מגיבה החברה סביבם לשוני במבנה המשפחתי אל תוכו נולדו? האם הם מספרים לחבריהם? מה רוצים ילדים לשנות בעולם?
הופק ע"י: | עלה ב: 13/06/2013

באותה ההחלטה השופט שילה התייחס גם לקריטריונים המקוממים שהמדינה ניסתה לקבוע כתנאי למתן צווי הורות, ובראשם הדרישה לעריכת תסקיר עו"ס בכל מקרה בו הבקשה למתן צו הורות אינה מוגשת בתוך 90 יום מהלידה. גם בעניין זה התקבלה עמדת עו"ד הדר שבהעדר טענה או ראייה לכך שזוג אמהות לסביות אינן מטפלות בילדן כראוי, אין מקום להעמידן לבחינת עו"ס. וכך נקבע: "לטעמי, אין שום סיבה להעמיס על העובדים הסוציאליים, שידיהם מלאות עבודה, הכנת תסקירים במקרים שלא הוכח ולו בראשית ראייה, כי יש צורך בהם. אין גם כל הצדקה לבזבז מזמנן של המשיבות ולהעמיד אותן "בבחינה", כאשר אין כל בדל של טענה או ראייה כי הן לא מטפלות יחדיו בקטין למופת. משהמבקש לא חלק על העובדה שהמשיבות מגדלות יחדיו את הקטין במסירות, אין שום צורך בהגשת תסקיר. אין גם שום סיבה להגביל את המועד להגשת הבקשה למתן צו הורות פסיקתי או לקבוע חובה לחתום על הסכם ההורות דווקא לפני תחילת הליך ההפריה. בכל הכבוד, מדוע יש צורך לחייב את המשיבות להגיש את הבקשה לבית המשפט תוך 90 יום מהלידה? מדוע משנה המועד שבו מוגשת הבקשה? מדוע יש צורך כי הסכם ההורות ייחתם לפני תחילת הליכי הפריון? אין כל הצדקה לקביעת קריטריונים אלו ויש לבחון כל מקרה לגופו ולשקול האם יש צורך אמיתי בהגשת תסקיר. הדברים נכונים בעיקר, שעה שמטבע הדברים, בתקופה הסמוכה ללידה, עסוקים בני הזוג או בנות הזוג בטיפול ברך הנולד ומדוע יש צורך לדרוש מהם לפנות להליך משפטי כה סמוך ללידה? איזה נזק ייגרם, אם הדיון בבקשה לצו ההורות הפסיקתי יתקיים שנה או שנתיים לאחר הלידה?"

 

  כתבות ווידאו שחבל לפספס