"אין ספק שלצאת על סעיף נפשי – קל יותר במובנים מסוימים, אבל אני החלטתי שלא, כי הבנתי שאני לא יכולה ולא רוצה לשקר."
בשיחה עם הטלוויזיה החברתית סיפרה תמר זאבי על החלטתה לסרב להתגייס לצבא.
תמר זאבי (צילום: דור היימברג ). "היציאה מהארץ נתנה לי חופש וזמן לעבד את הדברים להבין שמה שאנחנו רואים ככל כך בנאלי"
את שנותיה בתיכון העבירה תמר, בת 19 מירושלים, בבית ספר בינלאומי בהודו עם תלמידות ותלמידים מכל העולם.
תמר זאבי: "אין ספק שלצאת על סעיף נפשי קל יותר במובנים מסוימים, אבל אני החלטתי שלא, כי הבנתי שאני לא יכולה או רוצה לשקר. מבחינה נפשית, פסיכולוגית יכולתי לשרת בצבא, הבחירה שלי לא לשרת באה ממקום מצפוני, בגלל הכיבוש.
אני באמת מספיק מאמינה בזה, בשביל לשלם את המחיר שהצבא דורש שאני אשלם. חשוב לי גם להיות כנה עם עצמי וגם חשוב לי לתת קול שמתנגד לצבא, שמתנגד לעוולות שנעשות על אדמת הארץ הזו. אני חושבת שהיציאה מהארץ נתנה לי חופש וזמן לעבד את הדברים, להבין שמה שאנחנו רואים כבנאלי – כמות הנשק שאנחנו רואים ברחובות, הפיגועים היומיומיים והעובדה שאנחנו מתגייסות ומתגייסים בגיל 18 הוא לא באמת כ"כ רגיל. החברים בבית הספר נדהמו לגלות שאני אצטרך לתת שנתיים מחיי לצבא.
אין ספק שלימודים בבית ספר לא קונבנציונלי, לא ממלכתי-ציוני השפיעו הרבה על הבחירה שלי, השיח עם החברים בתיכון רובו היה על איזו אוניברסיטה נלך ולא על מי הולך לסיירת מטכ"ל ומי לשלדג". לינק להצהרת הסרבנות של תמר זאבי.
תמר אלון (צילום: הילה אלוני אוחיון, מסרבות)
יחד עם תמר זאבי תסרב גם תמר אלון בת 18. תמר מעידה כי החליטה לסרב לאחר טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני האחרון ("לוחמים לשלום" בשיתוף "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני"). תמר התרשמה עמוקות מנאומיהם של שני אחים שכולים, שדיברו על רוצחי אחיותיהם כקורבנות של המערכת ושל המלחמה המתמשכת.
סרבנות בישראל כרוכה במחיר לא קל וסרבניות וסרבנים נשפטים כ"חיילים שסירבו פקודה" ונכנסים לכלא צבאי לתקופת זמן ראשונה של שבוע עד חודש ונשפטים שוב ושוב עד שהמערכת הצבאית פולטת אותם אחרי מספר תקופות כליאה, כאשר אין הגבלה על מספר התקופות שניתן להטיל על סרבן או סרבנית בכלא.
הפגנה מול כלא 6 במאי האחרון:
