מחקר חדש של מרכז טאוב מצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי.
על פי המחקר, בין השנים 2000 ל-2015 חלו שינויים ניכרים בזרמיה המרכזיים של מערכת החינוך. עד אמצע התקופה חל גידול עקבי בחלקם של התלמידים הערבים והחרדים במערכת, אולם באמצע התקופה התמתן הגידול בחלקם של זרמים אלו והחלה צמיחה מואצת של הזרמים הממלכתי והממלכתי-דתי. על רקע שינוי זה בחן המחקר החדש של חוקרי מרכז טאוב, נחום בלס (חוקר ראשי בתחום החינוך) וחיים בלייך, את תנועת התלמידים בתוך מערכת החינוך בישראל בין 2000 ל-2015. המחקר מתמקד במעברים בין סוגי הפיקוח והמגזרים השונים – ערבי, חרדי, ממלכתי-דתי וממלכתי – ובין בתי ספר רשמיים לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (ולהפך).
בין הממצאים המרכזיים של המחקר:
- מאז 2000 נרשמה ירידה בקצב הצמיחה של החינוך החרדי והערבי. בשעה שהחינוך הערבי גדל בין 2000 ל-2001 בקצב של 6.7%, בין 2014 ל-2015 הוא גדל בקצב של 2.3% בלבד. בחינוך החרדי הצמיחה עמדה על 6.7% בין 2000 ל-2001 ו-5.1% בין 2014 ל-2015. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי נרשמה צמיחה של 0.3% בין 2000 ל-2001 ושל 3.1% בין 2014 ל-2015. בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה עלייה של 0.6% בתקופה הראשונה, וצמיחה של 3.5% בתקופה השנייה.
- בין השנים 2000 ל-2015 עברו כ-2% בלבד מכלל התלמידים בין חלקיה השונים של מערכת החינוך, דבר המעיד שהבחירה בזרם חינוך מסוים נובעת ממניעים אידיאולוגיים וערכיים ולרוב אינה משתנה.
- בקרב העוברים בין זרמים נרשמה מגמה של מעבר למסגרת דתית פחות בכל הצמתים החשובים: עלייה מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה.
- שיעורי הפריון של הנשים החרדיות במהלך התקופה ירדו בכ-10%, וקצב הגידול בשיעור הילדים שלומדים בגנים חרדיים קטן בכ-50%.
עוד בנושא פתיחת שנת הלימודים:
הוספת תגובה לכתבה