יום ראשון   17-11-2019
תמלול הכתבה: מיליטריזם בשפה

קריינות: לעתים קרובות עולה הטענה שהספורט בישראל נגוע באווירה אלימה, שמשתקפת גם בקריאות האוהדים באצטדיונים. אבל האמת היא שהשיח האזרחי היום-יומי בישראל כולו רווי בדימויים ובמטאפורות שמקורם בעולם הצבאי. למעשה, רבים מהמושגים האלה הפכו לחלק כל כך שגרתי מהשפה עד שהמקור הצבאי שלהם היטשטש לחלוטין.

רוביק רוזנטל: הצבא הוא בלב ההוויה הישראלית, הוא אחד המגדירים המרכזיים של הישראליות. גם אם לא כולם עושים צבא, רוב הישראלים עוברים דרך הצבא בדרך זו או אחרת, הם נחשפים לשפה הצבאית והם הופכים להיות סוכנים שלה כשהם מעבירים אותה הלאה.

שיר גבעוני: אם אנחנו מדברים על העובדה שיש מטאפורות צבאיות או ביטויים שלקוחים מעולם המלחמה זה קיים בכל השפות. ... אבל אם אנחנו מדברים על היכרות של יום-יום, של מה זה להיות חייל, שבישראל אפשר לפנות למישהו ולומר 'אתה שריונר' זה מקבץ הרבה יותר משמעויות מלומר 'אתה תותח'.

רוביק רוזנטל: כשאני אשאל אותך אם אתה בא היום לסרט, אם תענה לי "כן", "יאללה", "בא לי", "אחלה" זה הכול אזרחי. אם תענה לי "חיובי", "חיובי", זה מהצבא, אין חכמות פה.

- אני לא יודעת מה יצא מזה, אני פשוט יורה לכל הכיוונים.

- אם צריך אנחנו נלחם על זה.

- איך הצלחת להשיג את זה? אתה אלוף!

- כרגיל מי שאשם זה הש.ג.

- ראיתי את המאמר של בהארץ, ח"ח!

- אה לא חושבת שיש לו סיכוי, הוא ממש טירון פוליטי.

- לדעתי הוא כבר מזמן על הכוונת שלהם.

- זה ברור שהם מתכוונים לכסת"ח את כל מה שקרה שם.

- כבר מזמן לא הייתי שבוזה כל כך.

- נראה לי שכולם צריכים להתגייס למאמץ.

- מה תפקידך בכח?

קריינות: בתהליך השתרשות עולם המושגים הצבאי בתוך השיח האזרחי בחברה כלי התקשורת משחקים תפקיד מרכזי. השימוש שעושים עיתונאים במטאפורות צבאיות ומלחמתיות במסגור של סיקור נושאים אזרחיים מנרמל אותן למעשה ותורם להפיכתן לחלק טבעי לכאורה מהשפה האזרחית.

- "בסופו של דבר הדברים מתגלגלים לקרבות בתוך המפלגה."

- "הזירה החדשה של אותה מתקפה ישנה, מתקפת החיוכים."

שיר גבעוני: ההשלכות של זה שבטווח הארוך הביטויים הצבאיים עוברים אזרוח, כי אנחנו משתמשים בהם גם רק כשיש אזרחים וכשאין אף חייל בסביבה. ההשלכה של זה היא שאנחנו מתחילים לתפוס את המציאות באופן שבו חייל תופס את היומיום שלו, את המשימות שלו, את המטרות שלו. ומכאן שאנחנו יותר ויותר מקבלים את תפיסת העולם הצבאית בכללותה, שהיא בסופו של דבר תפיסת עולם שמקדמת את המשך הלחימה.

ביבי נתניהו: "מתקפת החיוכים. צריך לומר עובדות."

קריינות: הפוליטיקה היא אחד מתחומי החיים שאימצו את השיח המיליטריסטי והוא נחלתם של שרים וחברי כנסת מכל הספקטרום הפוליטי.

זהבה גלאון: זה סיכול ממוקד! סיכול ממוקד!

נפתלי בנט: אחים ואחיות שלי.

רוביק רוזנטל: ואנחנו רואים שמילה כמו "אחי" מקבלת על ידי נפתלי בנט שרוצה מאוד להגדיל את הפרופיל שלו כמבטא את הישראלי הלוחם הוא משתמש בזה בשיח הפוליטי ממש כסיסמה ומהדהד בה היחס שלו לערכים צבאיים.

שיר גבעוני: לפעמים אנחנו הולכים ברחוב אנחנו לא שמים לב לזה. לעומת זאת, אנחנו רואות שפה ממש בגן ילדים אנחנו רואים היבטים צבאיים. כפעילות שמנסות להטיל ספק בתופעה הזו אנחנו צריכות קודם כל להביא אותה למודעות. למשל, אם אנחנו רוצות לדבר על להביא פעילות חדשות אז לפעמים מתפלק לנו "לגייס" פעילות חדשות, ואז מהר אנחנו אומרות רגע, איזה עוד מילה אפשר בכלל להשתמש. בגלל שמתעסקים בצבאיות ובגלל שהצבאיות כל כך מקיפה אותנו אין מנוס מזה שפתאום יעלו ביטויים צבאיים. ... לשאלה האם זה מנותב לקמפיין בנושא שפה ומיליטריזם? כרגע לא.

קריינות: ואמנם, תפיסת העולם המיליטריסטית בחברה הישראלית מושרשת כל כך עמוק, עד שהיא הדרך העיקרית לדבר אפילו על שלום.

ביבי נתניהו: כדי שנוכל להגן על השלום או להגן על עצמנו במידה והשלום יפרם.

דליה גבריאלי נורי: המושג של שלום בעברית כל כך מטושטש, כל כך לא ברור שהוא הופך למלחמה. תחשוב על צירופים כמו חייל של שלום, קורבנות השלום. זה גורם לנו להיות לא מסוגלים להבחין בין מלחמה ושלום, לפחות ברמה לשונית. וכמובן מהרמה הלשונית זה עובר למקומות אחרים לרמה התודעתית, לרמה מושגית.

קריינות: בספורט, בתרבות, בפוליטיקה ובתקשורת אנחנו מדברים צבאית, או אפילו צה"לית. האלימות, הצבאיות, כל כך טבועות בשיח האזרחי בישראל שהביטויים שלהן הפכו לבנאליים. ואולי עיקר הבעיה בחשיבה במונחים צבאיים היא, לא רק בכך שאנחנו מקבלים אותה כדבר הנורמלי, אלא בכך שהיא חוסמת את היכולת שלנו לתפוס מציאות אחרת, אזרחית.

סוף תמלול הכתבה: מיליטריזם בשפה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית