דיווח: חיזוק זהות יהודית לתלמידים הערבים

השנה יצטרף בית הספר הממלכתי ספיר בלוד לתוכנית תל"י – תגבור לימודי יהדות. ראיון עם יסמין, אמא ערביה לתלמיד בן 8 בבית הספר.

לוד היא עיר מעורבת באופייה. גרים בה יהודים (70%), מוסלמים וגם נוצרים. שנת הלימודים בבית הספר הממלכתי "ספיר" בעיר בו לומדים יהודים וערבים, תיפתח השנה עם תוכנית החינוך תל"י.

חינוך תל"י (כך ע"פ האתר של קרן תל"י), מבקש לחזק בקרב התלמידים תחושת שייכות ומחויבות לעם היהודי, למורשתו ולהמשכיותו. קרן תל"י שמה לעצמה למטרה לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי – ציוני במערכת החינוך הממלכתית בישראל. הקרן פועלת בשיתוף עם יהדות התפוצות ומשרד החינוך והתוכנית מקיפה 104 בתי ספר ויותר מ-200 כיתות גן ברחבי הארץ.

אז איך זה שבעיר ובבית ספר שבו מתיימרים לפלורליזם ולחיים משותפים, מפעילים תכנית כמו תל"י? האם התושבים הערבים בחרו בה מרצונם?

יסמין, תושבת לוד ואמא לתלמיד בן 8 בבית הספר ספיר מספרת: "מאז שבני נולד, הוא נמצא במסגרת חינוכית יהודית. לאחרונה שמעתי על התוכנית תל"י, תכנית לימודי יהדות שאמורה להילמד בבתי הספר בלוד. התוכנית מוסכמת ע"י משרד החינוך וצוות המורים והמורות של בית הספר ותילמד במסגרת שיעורי החובה".

"מסתבר שמכל בתי הספר בלוד, בית הספר היחיד שקיבל על עצמו את תכנית תל"י הוא "ספיר" המונה את מספר התלמידים הערביים הגדול ביותר בעיר. אני רואה בתוכנית זו דרך עקיפה להסביר לתושבים הערבים שאין לכם מקום בבתי ספר יהודים, למרות שאני אישית גדלתי בשכונה יהודית, למדתי בבתי ספר אצל יהודים, אני בעלת זהות ישראלית וכך אני מגדלת גם את הבן שלי. במקביל אני מלמדת אותו על הזהות הערבית שלו. לכן התוכנית הזו, שהיא קיצונית יותר, מבטלת את הזהות הערבית שלו ואני מניחה גם את הזהות של שאר התלמידים הערבים."

מתוך ספר הלימוד "זהות בכחול לבן"

יסמין מספרת שהבחירה לשלוח את ילדיה ללמוד במסגרות חינוך יהודיות נובעת מהפערים והאפליה בתקצוב בין בתי ספר ערבים לבתי ספר יהודים. "ידוע שהתקציב הממשלתי והתקציב של הרשויות מבדיל בין בתי הספר בחברה היהודית לבין אלו שבחברה הערבית.  זה בא לידי ביטוי בהעברת הכספים ובהשקעה בתלמידים. החלוקה אינה חלוקה הוגנת. אנחנו רואים את הפגיעה והתוצאות לטווח הארוך בשני המגזרים, יש יותר נשירה בבתי הספר, יש פחות השכלה אקדמאית במגזר הערבי."

יסמין חשה שהחלטות רבות בנוגע לחינוך בעיר לוד משקפות את מטרות הגרעין התורני. "לדוגמה לחזק את הזיקה ליהדות. ליצור אינטגרציה ולהניע שינוי חברתי וכשאנחנו מדברים על שינוי חברתי הכוונה היא לחיזוק היהדות בעיר המעורבת, כאשר התושבים הערבים הם חלק בלתי נפרד בכל התחומים – אם זה החברתי, החינוכי והכלכלי."

מתוך ספר הלימוד "זהות בכחול לבן"

"אני מאמינה בדו קיום, אני מאמינה שזהו דבר שאיננו יכולים לחיות בלעדיו. נגזר עלינו לחיות יחד בעיר הזו ואת כמות ההשקעה בתוכניות שמטרתן להכיר את הזהות היהודית ולהרחיק את הצד השני, יש להשקיע בתוכנית שתקרב בין שני העמים."

יסמין רואה דווקא בחינוך הדו לשוני חלק מהפתרון לשם העמקת הקרבה בין האוכלוסיות הערבית והיהודית בלוד: "כפי שמלמדים עברית בבתי ספר ערבים מכיתה ב', צריך להכניס את השפה הערבית כשפה שנייה מדוברת בארץ לכיתות הקטנות בבתי ספר יהודים. יש למזער את הפער בין שני הילדים האלה, הערבי והיהודי, זה יקרב ביניהם כי שפה זה בעצם כלי התקשורת הראשוני בין בני אדם."

"רק מהשם תל"י, תכנית ל"תגבור לימודי יהדות", ניתן לראות שנבנתה מסגרת לסקטור מסוים, כאשר היא סותרת את התיאור הפלורליסטי שהיא מנסה להציג . פלורליזם זה רב גוניות ויהדות זה חד גוני. המטרה היא טשטוש המודעות אצל ההורים הערבים ששולחים את הילדים שלהם ללמוד בבתי ספר יהודים."

תגובת יוסי הרוש, סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך בלוד מטעם "הבית היהודי": ישנם בתי ספר נוספים בעיר עם תוכנית תל"י ובהם תלמידים מהמגזר – לא נתקלנו בבעיה כלשהי בנושא.

מבדיקה שעשינו באתר של תל"י מצוין כי התוכנית מופעלת בעיר לוד בבית ספר אחד בלבד.

מתוך אתר תל"י