יום רביעי   05-08-2020
עדכון חדשות |

: אי הנגשת לשכת התעסוקה- פגיעה בזכות לשוויון

חברה נכתב על ידי

המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פנה ביום חמישי  (28/06/16) בשם ארגון העובדים מען, בדרישה ללשכת התעסוקה במזרח ירושלים, לפעול להנגשה לשונית ופיזית של הלשכה עבור תושבי מזרח ירושלים ובפרט לספק לדורשי ודורשות העבודה מסמכים בערבית, נגישות תחבורתית, תנאים נאותים להתייצבות (כמו מים, המתנה מקורה ומקומות ישיבה לדורשי העבודה הממתינים, לעיתים שעות, תחת כיפת השמים בתורים לכניסה ללשכה) וכן לדאוג להנגשה הולמת לבעלי מוגבלויות.

במזרח ירושלים מתגוררים כיום מעל 300,000 תושבים פלסטינים, המהווים כ-36.8% אחוז מתושבי העיר. באופן טבעי, מרבית התושבים במזרח העיר הינם דוברי/ות השפה הערבית. חרף זאת, הלשכה הממוקמת במזרח ירושלים איננה מונגשת לדוברי ערבית ומקשה על מי שאינם דוברי השפה העברית, למצות את זכויותיהם בלשכה. כך, לא ניתן למלא טפסים או להגיש מסמכים בשפה הערבית, ואפילו שלטי מכונות ההתייצבות בלשכת התעסוקה כתובים בשפה העברית בלבד וישנו מחסור חמור בפקידות דוברת ערבית בתוך הלשכה.

בנוסף לכך, הלשכה איננה מונגשת תחבורתית ופיזית לאוכלוסייה הרחבה, וודאי שאיננה נגישה לבעלי מוגבלויות. בין היתר – מספר מכונות ההתייצבות נמוך ביחס לצרכי דורשי/ות העבודה ואינו נגיש לבעלי/ות מוגבלויות, אין תחבורה ציבורית המגיעה למתחם הלשכה, ודרכי הגישה בין הנקודה הקרובה ביותר אליה מגיעה תחבורה ציבורית למתחם הלשכה רחוקה ולא נגישה כלל. כמו-כן, אין מקומות המתנה מונגשים במתחם, וישנו מחסור במי שתיה ובשטח מוצל ומוגן מפני פגעי מזג האוויר עבור כלל הממתינים בתור. פגמים אלו חמורים במיוחד נוכח העובדה כי פעמים רבות הפונים/ות נאלצים/ות להמתין בתור שעות ארוכות בעניינם, מבלי שיהיה להם מקום מסודר, מוצל ומונגש לשם כך.

3-3

התור בכניסה ללשכה לפני מספר חודשים. צילום: מען

מציאות זו הינה בעייתית במיוחד נוכח העובדה כי תושבי/ות מזרח ירושלים הינה האוכלוסייה העניה ביותר בארץ, וכי נכון לשנת 2014, 82% מהתושבים ובכללם 45,100 משפחות, התקיימו מתחת לקו העוני הרשמי של מדינת ישראל. יחד עם זאת, נכון לאותה השנה, רק 3,243 משפחות זכו לקבל קצבת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי. עבור רבים מתושבי מזרח ירושלים, קצבאות הביטוח הלאומי, ובהן דמי אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה, הם אלו שיכולים לסייע להם להתמודד עם מצוקת העוני.  היות וקצבאות אלו מותנות בהתייצבות בלשכת התעסוקה בואדי אל-ג'וז – נראה כי הפער העצום בין מספר המשפחות שמתקיימות מתחת לקו העוני, לבין אלה המקבלות הבטחת הכנסה, נובע גם מן הפגמים בנגישות לשונית ופיזית בלשכות התעסוקה במזרח ירושלים.

עו"ד באנה שגרי בדארנה מהמרכז לחינוך משפטי קליני, שפנה כאמור ללשכה, מבהירה כי "הימנעות מהנגשה לשונית ופיזית של לשכת התעסוקה במזרח ירושלים פוגעת פגיעה חמורה בזכותם לשוויון ולקיום בכבוד , תוך הפרה בוטה של המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי של זכויות אדם. יתרה מכך, התנהלותה הלקויה של הלשכה מובילה לכך שרק כשישית הנזקקים לשירותיה מתייצבים בה בפועל ומנסים למצות את זכויותיהם". בנוסף אליה, גם ארז וגנר, מארגון העובדים מען,  מציין כי "על שרות התעסוקה היה למלא תפקיד מרכזי במיגור העוני הקיצוני בירושלים המזרחית- בעיקר באמצעות שילובן של נשים בתעסוקה הוגנת. לצערי ידוע לי הן על מקרים בהם אנשים וויתרו על קצבתם מאחר והם פשוט לא מסוגלים, פיזית, לעמוד תנאים הקשים. והן על מקרים בהם דורשי עבודה אבדו את קצבתם מאחר ובשל אי ידיעת העברית הם לא הבינו את הנחיות הלשכה בעת קליטתם או בעת הפניה לעבודה.  כך קורה שהלשכה תורמת להעמקת העוני במקום למיגורו".

  כתבות ווידאו שחבל לפספס