תמלול הכתבה: ערבית? לא בבית ספרנו
ראג'אא נאטור: חוק הלאום קובע שלשפה הערבית יש מעמד מיוחד במדינת ישראל וכי הכשרת השימוש בה תקבע על פי חוק נפרד. כמו כן, החוק קובע שאין לפגוע במעמדה של השפה הערבית כפי שהייתה לפני שהחוק חוקק. נשמע סבבה נכון? אבל למה יש פה מאות מפגינים ומפגינות ערבים ויהודים שבאו להביע את חששם למעמדה של השפה הערבית, ואולי גם למעמדם של דוברי השפה הערבית, הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל.
היאם אל-עוברה זאבארקה: הגעתי לפה כי אני מתנגדת לחוק הזה, חוק הלאום שמקטין את האזרח הערבי, במדינת ישראל, החוק הזה ממקם אותנו במעמד מאוד נמוך.
דיאא טאהה: חוק הלאום נחקק למען היהודים, ורק למען היהודים. אנחנו מתנגדים לסיווג שלנו בתור אזרחים סוג ב'. אנחנו צריכים להשיג לעצמנו את זכויותינו בתור אזרחים שווים במדינת ישראל.
מירב בן-נון: חוק הלאום הגיע ונחקק, עבר בכנסת לצערנו ובעצם הוא פוגע בעבודה המהותית, היומיומית שלנו שבה אנחנו עובדים כדי להקים חברה יותר שוויונית ומרחבים שהם משותפים.
מוחמד מרזוק: הבעיה היא שחוק הלאום מייצר מסגרת חוקתית ולגיטימית להפליה וגזענות. למה ערבית? זה מה שהשפה הערבית מסמלת, זה הכלי דרכו אנחנו מביעים את מחאתנו, זה לא כדי לשדר מסר שהדרישות שלנו מסתכמות בשוויון שפתי.
אלמוג בהר: החוק מוציא באיזשהו מובן החוצה, באופן גלוי, אולי בוטה, אולי מתריס, את מה שכל אחד ידע שהמדינה והממשלה חושבת עליו, שבתשתית נמצאת גזענות.
יוסי צברי: אני בתור יהודי לא צריך שיהיה כתוב לי בחוק איך הדגל שלי נראה ואיך ההמנון שלי נראה, ואני בטח לא צריך שיגידו לי שאני האזרח מספר אחת במדינה ומי שהוא לא יהודי הוא נחשב פחות ממני.
היאם אל-עוברה זאבארקה: לכל אחד ואחת מאיתנו, כערבים שחיים במדינת ישראל, יש תפקיד להביע את התנגדותם לחוק הזה, לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים.
יוסי צברי: זו לא סוגיה של ימין ושמאל, זו לא סוגיה של שמרנות אל מול ליברליות, זו לא סוגיה של ציונים אל מול פוסט או אנטי ציונים, זה סוגיה של זכויות אדם פרופר.
מוחמד מרזוק: זו אמירה ברורה שאנחנו בעד שוויון, דו-קיום וחיים משותפים בין שני העמים. בעד זכויות שוויוניות, אינדבידואליות וקולקטיביות לכל הצדדים. חקיקת חוק הלאום יהא זו שהניעה אותנו ליזום את האירוע הערב.
ראג'אא נאטור: לחוק הלאום יש הרבה צדדים בעייתיים, מעמדה של השפה הערבית הוא באמת אחד מהם. את הבעייתיות ואת ההשלכות של חקיקת חוק ספציפי זה עדיין קשה לאמוד.
משתתפת באירוע: זו השפה שלנו, שפת הלב, שפת הנשמה, שפת הגוף. היא המורשת שלנו. לא נוותר עליה! תזכור יא ביבי, אנחנו לא נוותר עליה!
סוף תמלול הכתבה: ערבית? לא בבית ספרנו
הוספת תגובה לכתבה