עדכון חדשות |

: ח"כיות מספרות על הטרדות מיניות

חברה נכתב על ידי

אתמול, 29.05.16, שודרה, בערוץ 2 , הכתבה הכי חשובה שראיתי בטלוויזיה בתקופה האחרונה.

על פי חדשות ערוץ 2, 28 מתוך 32 חברות הכנסת העידו כי עברו הטרדה מינית או תקיפה מינית במהלך חייהן. מול המצלמה התייצבו שמונה חברות כנסת שהסכימו לדבר על ההטרדות שחוו.

והיום בבוקר, 30.05.16, באוטובוס, שמעתי אישה מבוגרת מספרת לחברותיה בחיוך קטן כי בעלה לא רוצה שהיא "תתפרע" כשהוא בנסיעת עבודה. זה לא שהוא יעשה לה משהו, היא מיהרה להסביר. הוא רק מדבר, אבל אין לה כוח למילים שלו.

בכתבה, השרה גילה גמליאל סיפרה על הטרדות מיניות שחוותה באוטובוסים: "בשירות הצבאי נסעתי באוטובוס, כמו כל יום שחזרתי מהצבא. ובדרך הרגשתי משהו שפשוט עוקץ אותי. מסתכלת, מנסה לזוז על המקום, להבין מה קורה. אני מסתובבת, אני רואה יד. זאת אומרת, מתחת למושב, היה את המרווחים – יד! אני פשוט קפאתי, אני הסתכלתי אחורה. אני עד היום, עכשיו כשאני מדברת איתך, אני פשוט רואה את הדמות הזאת עדיין."

בעלה של האישה שנסעה היום באוטובוס כל הזמן חושד שיש לה מאהב. היא תפסה אותו בודק לה את ההודעות בטלפון ואמרה לו לא לגעת בו. באחת הקבוצות שלה בווטצאפ נשלחות המון הודעות, ובעלה חושב שזה המאהב. היא מנסה להשתיק את הטלפון אבל לפעמים שוכחת.

"אני הייתי בת 13 או 14", אמרה בכתבה ח"כ איילת נחמיאס ורבין. "רכבתי על רולר סקייטס. ואני זוכרת שקרא לי איזה בן אדם מבוגר. הוא כזה משך אותי פנימה לתוך חדר מדרגות, זה היה קל כי הייתי על רולר סקייטס. והסתכל לי לתוך החולצה ואמר שהוא מחפש בנות יפות. ואני, לקח לי שנים להבין. אני אפילו לא סיפרתי לאמא שלי."

כמעט כל הנשים מושפעות מאלימות מינית. גם אנחנו וגם חברות הכנסת, הנשים שמייצגות אותנו. גם הן עברו הטרדות מיניות, באוטובוסים, ברחוב, במקומות בילוי. גם הן נפגעו מצד קרובים או זרים.

הכתבה ששודרה אתמול חשובה לא משום שפגיעה בחברות כנסת חשובה יותר מפגיעה באזרחיות מהשורה. העדות של הנשים הללו חשובה משום שהן נותנות דוגמא, הרי מבחינה מקצועית, זו העבודה שלהן. כמו שחברות הכנסת לא אשמות בפגיעות שחוו, אף אישה לא אשמה.

כאשר הסיפורים האישיים במהותם של נשים המחזיקות במשרה ציבורית אוגדו יחד – היה אפשר לראות בבהירות את התמונה הגדולה. יש קשר בין כל המקרים האישיים הללו, כולם נוצרים מתוך תרבות ומציאות שמאפשרת להם להתרחש.

אולי דמיינתי את הלחץ שראיתי בפנייה של האישה באוטובוס. אולי לא. אבל התהליך הזה, שבו אפשר לשמוע ביותר ויותר מקומות שמותר לדבר על מה שקרה לך ושאת לא אשמה, יכול בסופו של דבר לאפשר לאישה הזו לתת לעצמה את התשובה. ואם לא לה, אולי לפחות לבת שלה.

  • צפו בהפגנה נגד אלימות כלפי נשים:
  כתבות ווידאו שחבל לפספס