תמלול הכתבה: מבקשות סליחה בשם החברה
קריאות בהפגנה: לא אנחנו לא שקופות, נשים עושות מהפכות! לא אנחנו לא שקופות, נשים עושות מהפכות!
מרים שלר: אנחנו כאן, עבור כל מי שהחברה לא הייתה אמיצה מספיק להסתכל לה בעניים ולומר לה סליחה. סליחה שנטשנו אותך, סליחה שלא היינו שם בשבילך. סליחה שלא שמענו את הצעקה שלך. גם אם היא הייתה דוממת סליחה שהותרנו אותך בבדידות איומה.
אסתר עילם: אני מוצאת את עצמי 36 פעמים בחיי משתתפת באירוע הזה. צריך לחשוב על משהו חדש, אני לא רוצה לצעוד עוד 36 שנה.
קריאות בהפגנה: תרבות האונס מתחילה במסדרונות הממשלה! תרבות האונס מתחילה במסדרונות הממשלה!
די לרצח של נשים בישראל ובשטחים!
לאישה יש זכות לחיות, לאהוב, להחליט, לזעוק.
זו לא טעות, זאת מדיניות!
שלומית הברון: יום יבוא ולא נואשם בפשע שבוצע בנו, יום יבוא ולא ישאלו אותנו מה לבשת, יום יבוא ויהיה טעם ללכת למשטרה.
ריקי כהן בנלולו: 500 נשים נרצחו ב15 שנה האחרונות, בגלל היותן נשים. הייתה על זה ישיבת ממשלה? "לא!" היה על זה קבינט? "לא!" היה לכבוד זה תקציב לבטחון? "לא!" לחינוך? "לא!"
קריאות בהפגנה: גבר, תקשיב, כוחנות זה לא מגניב! גבר, תקשיב, כוחנות זה לא מגניב!
גבר, תשאל, זה לא קשה בכלל! גבר, תשאל, זה לא קשה בכלל!
הרן יקיר: גברים אלימים הם לא תופעת טבע בלתי נשלטת. הם אנשים רגילים בדיוק כמוני. כל עוד אנחנו ממשיכים להשתמש בכוחניות בשביל להפגין את הגבריות שלנו, כל עוד אנחנו סלחנים כלפי גברים אלימים, כל עוד אנחנו רואים בנשים פרס שצריך להתחרות עליו מול גברים אחרים, כל עוד אנחנו לא מקשיבים לנשים, אנחנו ממשיכים לתת לגיטימציה לאלימות כלפיהן.
שרה פון שוורצה: התגובות לטראומה מוכרות לכולנו, הרי אנחנו עם בפוסט טראומה- הכחשה, הפנמה, השלכה, נסיגה, פיצול, שליטה... מכירים את זה מאיפשהו? שליטה באחרים, להכפיף את הסביבה לרצונותיו של הפרט. רציונליזציה, אינטלקטואליזציה, אבל קיימת, חברים, גם סובלימציה. מנגנון הגנה חיובי המעיד על התמודדות בריאה- ספורט, אומנות, פעילות חברתית התנדבותית. סובלימציה יכולה להתרחש רק אחרי שסיימנו עם הדחקה עם הכחשה, נסיגה, כוחניות שליטה. די לקשר השתיקה. כולנו קורבנות של התנהגות שהגיע זמנה לעבור מהעולם. תודה.
קריאות בהפגנה: העם, דורש, שוויון מגדרי! העם, דורש, שוויון מגדרי!
סוף תמלול הכתבה: מבקשות סליחה בשם החברה
הוספת תגובה לכתבה