דו"ח חדש חושף: כ-99% אחוזים מהחומרים שמוחזקים בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה סגורים לעיון הציבור ללא הצדקה של ממש.
השבוע פרסם "מכון עקבות", המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, דו"ח חדש הממפה באופן שיטתי את החסמים השונים לגישת הציבור אל הארכיונים הממשלתיים. הדו"ח "עניין של גישה" חושף שכ-99% אחוזים מהחומרים שמוחזקים בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה סגורים לעיון הציבור ללא הצדקה של ממש.
בין הממצאים שמפורטים בדו"ח:
- "אצבע קלה" על החיסיון – ללא סמכות חוקית: נציגים מטעם משרדי הממשלה שיצרו את החומר הארכיוני מקבלים החלטות המונעות את גישתם של משתמשים בארכיונים לתיקים גם אחרי שחלפה תקופת ההגבלה (התקופה במהלכה לא יחשוף הארכיון את החומר ביוזמתו-שלו), אף כי סמכות זו ניתנת בחוק רק לגַנָז המדינה, והחלטותיו להמשך החיסוי כפופות לאישור ועדת שרים.
- הארכיונים הממשלתיים מתעלמים מהוראת תקנות העיון לפיה ברירת המחדל היא להסכים לבקשת הציבור לעיין בחומר שמצוי בתקופת הגבלה, אלא אם ניתן להראות חשש לפגיעה של ממש באינטרסים מוגנים כמו ביטחון, יחסי החוץ וצנעת הפרט. הארכיונים גם נמנעים לחלוטין ממתן נימוקים לדחיית בקשות לעיין בחומר ארכיוני. מדיניות זו, המנוגדת לחוק, מונעת את בחינת שיקול הדעת שהוביל להחלטות הדחייה.
- עצמאות המחקר בארכיונים הממשלתיים נפגעת בשל מדיניותם שלא לאפשר גישה לקטלוגים המלאים שלהם.
- הארכיונים הממשלתיים בישראל פועלים במקרים רבים להסתיר תיעוד שעוסק בהפרות זכויות אדם בידי המדינה, ללא כל סמכות חוקית וגם לאחר שחלפו שנים רבות מאז סיום תקופת ההגבלה.
- שב"כ מתנער מחובתו לאפשר גישה לחלק מחומריו הארכיוניים: שב"כ לא קבע נוהל לחשיפת חומרים בני 50 שנה, כחובתו בתקנות וכהתחייבות המדינה בביהמ"ש, וכך מונע לחלוטין עיון של הציבור בחומריו הארכיוניים; הן שב"כ והן המוסד אינם נערכים לסופה המתקרב של תקופת ההגבלה בת 70 השנה על חומריהם הארכיוניים.
במכון עקבות מדגישים כי הדו"ח חושף תמונה עגומה ביותר ומראה כי למעשה הארכיונים הממשלתיים חוטאים לעצם תפקידם: "הגורמים ששולטים בגישה לחומרי הארכיון עושים לעתים דין לעצמם ומתעלמים מהוראות החוק, כך שהארכיונים הממשלתיים בישראל אינם ממלאים את תפקידם להעמיד את התיעוד הממשלתי לעיון הציבור".
הוספת תגובה לכתבה