יום שלישי   12-11-2019
תמלול הכתבה: משואות לישראל צודקת ושוויונית

ישי מנוחין: זה אירוע שנותן כבוד למגני זכויות אדם שונים, שאף אחד לא אומר להם תודה על פעילות של עשרות שנים וכפי שאתם תראו בהמשך הולכים פה הרבה מאוד אנשים שממשיכים לפעול נגד הכיבוש, נגד עוולות לעובדים, נגד הרבה מאוד דברים, ומנסים לעשות את המקום הזה מקום טוב יותר, חברה טובה יותר ועולם אחר אפשרי אם אנשים כמוהם ממשיכים לאבקם למענו.
עמי וטורי: אז אני אשמח להדליק פה משואה לכבודם של עשרות אלפי העובדים שמיוצגים ומאורגנים ב"כוח לעובדים", שנאבקים יום יום על הזכויות שלהם. שיש להם מנהיגים, אבל המנהיגים ברי תחלופה, המאבק לא והתנועה לא. תודה.
מסי פסחיה: בשם המוקד לפליטים ולמהגרים אני מדליקה משואה זאת לזכרה של האחות האבודה, ולזכרם של ארבעת אלפי האריתראים הנוספים שנרצחו במחנות העינויים בסיני או שעקבותיהם אבדו במדבר שיני בחיפוש אחר החופש, וכן לזכרם של כל אותם מבקשי מקלט, אריתראים וסודנים, שלא עומדים בהתעמרות הרשויות, עוזבים את ישראל ומוצאים את מותם בלוב ובדרכם לאירופה.
תמר אלון: גם לפני הסירוב לא הייתי עיוורת למעגלי הדיכוי הנוספים הקיימים בחברה הישראלית מעבר לכיבוש. כלפי נשים בכלל ובפרט מזרחיות, אתיופיות, רוסיות, מבקשות מקלט ונשים מאוכלוסיות מוחלשות נוספות. משואה זו מסמלת עבורי את אש הסולידריות עם כל מי שנאבק ונאבקת למען כבודם, שלומם וחירותם של אחרים ואחרות.
סיגל קוק אביבי: שלא רק על חרותם של פליטים יש להיאבק, אלא גם על חירותי, החירות מהפחד שלופת את החברה הישראלית, הפחד מפני האחר, הפחד מפני ממי שאינו משתייך אתנית, הפחד ממי שאינו משתייך לאומית או דתית, הפחד מפני האפשרות שלא נהיה כאן רוב יהודי. התקיימה הבנה שהפחד הוא כלי בידי המשטר לשלול לא רק את חירותם של אחרים אלא אף את חירותי שלי. נולדה ההבנה שעל מנת לזכות בחירות זו נחוצה סולידריות המקיפה את כל האוכלוסייה.
ברק כהן: אנחנו לא מדליקים משואות בנפרד, אנחנו חזית אחת של התנגדות למען כל יושבי הארץ הזאת.
תמר זאבי: אני קוראת לשינוי שנעשה מתוך מודעות, הזדהות ואמפטיה. כשאנו נתקלות בעוול אין להגיב בסקפטיות והדחקה, צריך לפתוח את דלתות נפשנו לכאב החד והמטלטל, הרי פעולה חזקה וסוחפת באה מהלב ולא רק מהראש. יש להעז ולהקריב מחיר אישי וכן, גם להרגיש את הפחד, אנחנו אנושיות וזוהי עוצמתנו.
יעלה רענן: ישראל ללא הריסות בתים, ישראל המכבדת את חיי כולם, ללא מחוסרי בית, עם שיוון אזרחי, תרבותי ולאומי לכל האזרחים ועם עצמאות וכבוד וחירות לשכנינו הפלסטינים.
ראאד אבו-אלקיען: אין לי ארץ אחרת, אני פה נולדתי. אבא שלי פה נולד וסבי נולד פה, אני לא בחרתי בישראל, ישראל באה אליי. אז היא צריכה לקבל אותי איך שאני ולתת לי לחיות בכבוד.
יאיר אורון: יש להיאבק למען שוויון ערך חיי אדם באשר הוא אדם, צועני, ארמני, תורכי, גרמני, יהודי ופלסטיני בצלם אלוהים נבראנו כולם.
גיא הירשפלד: יותר מ-2000 מבנים הרסה ישראל בבקעת הירדן במהלך 8 השנים האחרונות. כמעט מחצית מהיקף ההריסות בגדה כולה. כדי שנוכל להיות עם יותר קהילות, כדי שנוכל לסייע, כדי שנוכל להביא את הכל, אנחנו צריכים גם אתכם.

סוף תמלול הכתבה: משואות לישראל צודקת ושוויונית

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית