בישראל 2016, כבוד לשם המדינה חשוב מכבוד לזכויות אדם.
פשיזם היא אידיאולוגיה טוטליטרית שבה המדינה חודרת לכל תחומי החיים. המדינה תנהל את חייך, היא תאמר לך מה טוב ומה רע. ואתה? אתה טוב ונאמן. אתה מוכן להקריב את החיים למען המדינה ברגע שתידרש לכך וללא היסוס כי אתה חלק ממשהו גדול יותר, מהשלם. ואם אתה רע למשטר, אתה תיפגע. המדינה היא ערך עליון על פי האידיאולוגיה הפאשיסטית ואתה אמור להאמין בה ללא שמץ של ספק.
התייחסות לסמלים, למדינה ולהנהגה בקדושה ובהערצה מוחלטת, ללא שמץ של ספק, או אפילו של הומור, היא לדעתי התמצית של הלאומנות והפשיזם. והינה היום, בישראל 2016 (כמה מפתיע), קם חבר בכנסת ישראל ומציע הצעת חוק שנודף ממנה בדיוק הריח הזה, של קדושת המדינה. על פי הצעת החוקק של ח"כ אורן חזן, ראשית, שם המדינה יעוגן בחוק כ"מדינת ישראל". שנית, החוק יגן על כבוד שמה של המדינה. גזר דינו של מי שיפגע בכבוד של שם המדינה, עלול להיות שנת מאסר.
ואני שמה סימן שאלה בנוגע לצורך שלנו, הציבור, לכבד ישויות בלתי אנושיות שמישהו מנסה להציב למעלה, גבוהות ורחוקות מאיתנו, נעלות. על פי תפיסת העולם הדמוקרטית, המדינה קיימת למען האזרחים והאזרחיות. ולכן אני מאמינה כי המדינה צריכה לכבד אותנו, היא צריכה לספק לנו חיים טובים בכבוד בסיסי ותוך קיום זכויות אדם. ולא, אני לא חושבת שהתפקיד של המדינה הוא לא לדרוש מאיתנו לכבד סממנים חיצוניים ולהרגיש מלאי הערכה כלפיהם.
- שיח שבו המדינה היא ערך עליון משפיע גם על השפה ויוצר אווירה שהיא לא רק לאומנית, אלא גם מיליטנטית ואלימה כלפי מי שלא מיישר קו. צפו בכתבה בנושא מיליטריזם בשפה:
האווירה הזו של סגידה לסמלים מדיניים לא מקדמת אותנו ואת איכות החיים שלנו. כאשר מוצעים חוקים המאדירים את המדינה, החשיבות של הפרט מצטמצמת כי הוא רק חלק קטן ממנה. אם אתה משמעותי, יש לך חשיבות בפני עצמך והחיים שלך חשובים יותר מהכבוד של מבנה חברתי המכונה "מדינה".
מחר, יום שלישי, 01.03.12, תדון "ועדת החוקה חוק ומשפט" בהצעת החוק.
הוספת תגובה לכתבה