צילום קבוצתי של נפגעות ונפגעי אלימות מינית עומד להתקיים ביום שישי הקרוב, 29.01.16.
כמעט אלפיים עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות נאספו על ידי "אחת מתוך אחת". "זה קורה לנו כילדות, כנערות, כנשים וכזקנות. זה קרה לי. לאחותי. לאימי. לסבתי. לבתי. לדודתי. לגיסתי. לשכנתי. לחברתי. לאחייניתי. כי הטרדות מיניות ותקיפות מיניות קורות לכולנו כל הזמן", כותבות מנהלות העמוד.
העדויות מתפרסמות בעמוד בזו אחר זו ומציגות תמונה קשה של החיים בחברה שלנו. זהו קטע מתוך עדות מספר 1983, של נירית, הפורסם בעמוד הפייסבוק "אחת מתוך אחת":
"נאנסתי.
הייתי בת 14, ונאנסתי.
הנפש הדחיקה. אך הגוף זכר.
לא קיבלתי מחזור מאז.
ונזכרתי לאחר כמה שנים. פתאום בבת אחת זה הגיע.
התמונות, המראות, הריח, והמחזור.
ומאז
פלאשבקים, חרדות, הקאות, בחילות, פחד מגברים, רצון לגעת בגברים
חוסר אמון בעולם
חוסר אמון בטוב
אני נפגעתי. ועד לפני כמה חודשים פחדתי להגיד את זה לעצמי
פחדתי להגיד לעצמי- אני נפגעתי מינית.
והיום, תוך כדי טיפול, תוך כדי ליווי של אנשים טובים , של מלאכים, אני מרימה את הראש ואומרת.
אני פגועה מינית.
ואני לא אשמה בזה.
אני לא אשמה בזה שאני מתעוררת בלילות, אני לא אשמה בזה שאני בודקת, וחושדת, ובודקת שוב ושוב אנשים קרובים. כי כבר פגעו בי פעם אחת, אז למה שלא עוד?
אני לא אשמה בזה שאני לא מצליחה לעבוד, לא מצליחה להחזיק מעמד בעבודה
אני לא אשמה בזה שיש לי פלאשבקים, שאני חווה את זה שוב, סתם באמצע הליכה למכולת, או ברכב, או באוטובוס, פשוט זה חי. כל כך. חי ובועט."
ועכשיו הן מארגנות צילום קבוצתי של נפגעות ונפגעי אלימות מינית המוכנות לחשוף את עצמן בשם מלא ובפנים גלויות. והמסר- לא אנחנו מי שצריכות להתבייש. אולי ההחלטה של נפגעות ונפגעים להיחשף תעזור למי שאינה מוכנה לעשות את הצעד הזה להשתקם. אולי בסופו של דבר יועבר המסר שהנפגעת אינה אשמה בפגיעה, אף פעם. "נשמח אם תבואו להמשיך ולשנות איתנו את השיח הציבורי ואת המציאות ולהחזיר את הכוח לידיים שלנו. לא אנחנו צריכות להתבייש. לא אנחנו צריכות להסתיר את הפנים שלנו. אנחנו לא מתביישות כי כולנו אחת מתוך אחת," כותבות מארגנות הצילום.
הוספת תגובה לכתבה