יום שלישי   12-11-2019
עדכון חדשות |

: תהליכי גירושין לוחמניים כהסבר להעמקת העוני

חברה נכתב על ידי

בחודש שעבר (9.12), פורסם הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי, דוח המכיל נתונים על ממדי העוני והפערים החברתיים. ממצאי הדו"ח הכו גלים. לא רק שהנתונים אודות ממדי העוני היו גבוהים מאד, ניתן היה לראות כי שיעורי עומק העוני וחומרתו עלו. המדד לעומק העוני עלה בכ-6%, המדד לחומרת העוני, הנותן משקל גבוה יותר לאוכלוסייה הענייה יותר, עלה בשיעור של כ-10% בכלל האוכלוסייה. בנוסף, שיעור הילדים החיים במשפחות עניות עלה מ-30.8% ל-31%. גם לפי מדד ה-OECD, בהשוואת מדד העוני בקרב נפשות, ישראל במקום השני מהסוף, יחד עם מדינות כמו טורקיה, מקסיקו, קוריאה ועוד.
אמנם ממצאי דו"ח העוני מסבירים את העלייה המשמעותית בממדי העוני כתגובה לקיצוץ בקצבאות ילדים, אך ניתן לראות הסבר נוסף, פחות פופולרי, לאותה העמקה בשיעורי העוני.

תהליכי גירושין לוחמניים כהסבר לשיעורי העמקת העוני
זוגות רבים שבחרו להתגרש, מוצאים את עצמם מנהלים מאבק לוחמני בין קירות בתי המשפט. מאבק זה הוא נטל כלכלי כבד, כל אחד מבני הזוג מוציא בממוצע 60,000 ₪ על מאבק גירושין ארוך ויקר שהתנהל בבית המשפט. בנוסף להוצאות המשפטיות הלא פשוטות, מערכת היחסים בעקבות אותו תהליך לא משתפרת וחלה ירידה דרמתית בהישגי הילדים בבית הספר, מה שמוביל לנטל כלכלי נוסף בדמות שיעורים פרטיים. סך ההוצאות גורמות לרוב, במידה ושכר בני הזוג נע סביב הממוצע, לקריסה כלכלית. לפי הדוח, שיעור העוני אצל משפחות חד הוריות עומד על 25% כאשר אצל ילדים הוא עומד על 30%. כלומר, כמעט כל ילד שלישי למשפחה חד הורית הוא עני.

קצת מספרים
65% מהמשפחות החד הוריות הן משפחות שבראשן עומד הורה גרוש/ה. בכל שנה מתגרשים קרוב ל- 12,900 זוגות. כלומר, כ-26,000 איש ואישה ו-40,000 ילדים בממוצע. המתגרשים, מבחינה סוציו-אקונומית נמנים עם בני המעמדות הבינונים והנמוכים. לכן, המסקנה המתבקשת היא שבני הזוג ינסו להגיע לתוצאה מיטבית ושיתוף פעולה לאורך כל התהליך. מלחמות גירושין קשות הן גורם ניכר לחוסר היכולת לתקשר עם ההורה האחר. אם בני הזוג ינהלו את תהליך הגירושין בצורה עניינית, תוך שיתוף פעולה, הבנה והקשבה, הסבל הכרוך בתהליך יפחת וגם הילדים יפגעו פחות.

גישור במקום גירוש
כיום, מספר מצומצם של אנשים מרוויחים מיליארדי שקלים מסבלו וממצוקתו של ציבור המתגרשים. המדינה אינה פועלת על מנת לעודד את השימוש בגישור על פני ההליכים הלוחמניים הללו. התקווה היחידה למצב זה היא החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אשר אמור להיכנס לתוקף ביולי הקרוב.
החוק מחייב זוגות מתגרשים לנסות באמת לפתור את חילוקי הדעות מחוץ לכותלי בית המשפט בעזרתן של יחידות הסיוע שליד בתי המשפט. על פי החוק יוכלו המתגרשים להגיע להסכמי גירושין בהליכי גישור ובליווי גורמים מקצועיים אשר יעזרו לצדדים לשמור על צרכיהם הפיזיים והרגשיים במהלך הליך הגירושין. למרות שהחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה היה אמור להיכנס לתוקף בספטמבר 2015, הוא נדחה לחודש יולי 2016 .
כדי לחדד את חשיבות החוק אביבה דוד, מנכ"לית עמותת "ובחרת", בחרה לשתף אותנו בניסיון היומיומי של העמותה עם מקרים של הליכי גירושין לוחמניים.
עמותת "ובחרת" זוהי עמותת רווחה שמטרתה לעזור ליוצאי המגזר החרדי להשתלב בחברה הישראלית. כחלק מפעולתיה השוטפות יש לעמותה אגף שמטפל באנשים שמתגרשים על רקע הדת. אביבה מספרת כי "בד"כ תהליכי הגירושין הופכים מלוכלכים בגלל שהחברה החרדית חברה קיצונית והם לא רואים בעין יפה את עניין היוצאים בשאלה. מכיוון שידוע להם מה העלויות הכרוכות בתהליך, הרבה מהם בוחרים לא להתגרש, הם לא מתחילים לחיות איך שהם רוצים."
אביבה מספרת על התהליך ועל הקשיים הכרוכים בו "בד"כ במצב שמישהו מנסה לצאת מהמגזר החרדי יש מרוץ סמכויות. הצד הדתי רוצה לפנות לבית דין רבני והצד השני מעדיף את בית המשפט כי באיזשהו מקום בית המשפט יותר אובייקטיבי. המאבק נעשה מלוכלך עוד הרבה לפני שהם נאבקים על הדירה, על האוטו ועל הכסף. עוד בהתחלה מתחילים לחפש עורך דין יותר ממולח ויש הממנים משרד חקירות. אם היה להם את ההגינות לפנות לגישור, בדרך הטובה והיפה, שני הצדדים היו מרוויחים יותר."
"אנחנו נותנים יעוץ ותמיכה. לפני שהעניינים מתחילים לרתוח ממליצים לצד הפחות דתי לפנות לבית המשפט ראשון ולפתוח תיק. אפילו אם הצד החרדי אומר "נעשה שלום בית, הרב יעזור" אנחנו אומרים לו "הרב שלך יעזור? אתה תפתח בסופו של דבר תיק בבית הדין רבני." אנחנו רק מחפשים הוגנות. כשהתיק קפוא, אחרי שפותחים אותו בבית המשפט, אנחנו ממליצים לפנות לתהליכי גישור, ככה נקיים שיוויון בין שני הצדדים. פעמים רבות בבית דין רבני קיימת סחיטה של הצד הלא דתי, אומרים דברים כמו "את רוצה לפגוש את הילדים שלך ? תעשי כך וכך וכך".
אביבה מספרת על העלויות הגבוהות, "זה משפיע על המצב הכלכלי. יש את עניין המזונות, בית הדין הרבני בד"כ נותנים לצד הלא דתי מזונות גבוהים יותר. אם הוא רוצה להתלונן – כל דבר בסופו של דבר מתורגם לכסף. לאנשים שרוצים לעזוב את המגזר החרדי, זה פרמטר מאד חשוב. יש להם זוגיות לא טובה, רוצים לעזוב, מוכנים להתחלק שווה בשווה, להתחיל בחיים חדשים. רק בגלל העניין הכלכלי אנשים לא עוזבים וממשיכים לסבול."
העלויות בלתי אפשריות, כך היא מספרת, "משלמים הרבה כסף לבתי המשפט, מערבים משרדי חקירות. בנוסף יש את המלחמה על הילדים, כולם קונים לילדים מלא דברים רק כדי לקבל משמורת, גם מנסים להסית, "אני אקנה לך אופנים אבל אל תדבר עם אבא". יש את עניין המזונות – כשפונים לגישור דמי המזונות הנדרשים הופכים שפויים. אתה קובע מזונות עם מגשר, כאלה שהאבא יכול לעמוד בהם, לשכור דירה. כשזה בתוך מלחמה עורכי הדין מאד לוחמנים ורוצים להוריד לאדם השני את המכנסיים."
נראה כי יש ניסיון מצד קבוצות לחץ לדחות שוב את תוקף החוק, אך כמו שאביבה אמרה, חשוב שההורים יקבלו החלטה הגונה, שהילדים לא יהיו כדור במאבק. הבחירה לתת תוקף לחוק לפי ההערכות תוביל להורדה ניכרת בהוצאות על בתי משפט, משרדי חקירות וכך גם הילדים לא יפגעו הן בחייהם האישיים והן בציוניהם בבתי הספר. העוני לא גזירת גורל ולכן עלינו לתמוך בנתינת תוקף לחוק, לתת תוקף לשוויון בין בני הזוג, בדרך של גישור, הבנה ושיתוף פעולה בין שני הצדדים.