ידיעה כתובה |

: תערוכת צילומי "סלפי" של אנשים עם מוגבלויות

תרבות נכתב על ידי

"סלפי במהדורה מוגבלת" היא תערוכת צילומים ייחודית, בה אנשים עם מוגבלות מצלמים דיוקנאות עצמיים וחושפים טפח מעולמם האינטימי. בתערוכה יוצגו 26 צילומים בין היתר של לימור אשכנזי בשמלת כלה, התואמת את מידותיה הזעירות. את הקעקוע "חופש" על רקע רגלה החבושה של רונה סופר. את פניו וגופו של דני גרמייז, משתקפים מהמראה כשהוא על כסא הגלגלים, את אפרת וקני – שהיא גם יזמת הפרויקט – מצלמת את רגליה לצד מקטע מגלגל כיסא הגלגלים שלה כשהיא שוכבת על רקע של סדין לבן מקומט, ואחרים.

התערוכה מכוונת להציג את הוויית האנשים הנכים כחלק בלתי נפרד מקיומם ומקיומנו. המצולמים שואפים לשים את עצמם במרכז, במקום שבו היו רוצים שכולם יראו אותם, כבני אדם שלמים ולא כפי שנהוג להתייחס אליהם, כאיברים או כבני אדם 'פגומים'.

מירי קרימולובסקי, אוצרת התערוכה: "במסגרת התערוכה יוכלו המבקרים לחוות את עולמם של המצולמים, המייצגים תפיסות מגוונות לגבי המציאות. עבור חלק מהם מסמל הסלפי כלי לביטוי עצמי ולהחצנת הרגשות, לאחרים הוא מהווה אמצעי להגדרה עצמית או לחלופין לתפישת המרחב ביחס לעולם הסובב אותם".

דני גרמייז (37, רמת-גן), שתמונת הסלפי שלו מוצגת בתערוכה מספר: "זה אני. זה מה שאני רואה במראה בכל בוקר וערב. גוף רזה, שלדי, ישוב על כיסא גלגלים גדול ובעל זוג ידיים בתפקוד חלקי ביותר. אפילו בשביל הסלפי הזה הייתי צריך את עזרת הנפאלי החביב שמאחוריי. ועדיין, זה אחד הטקסים האהובים עליי ביום, להתייצב מול המראה, להסיר את החולצה ולחשוף את הגוף השלדי הנכה הזה. כי אני אוהב להסתכל עליו, עם כל המגרעות שלו, ולחשוב NICE & SEXY. וזה לא תמיד היה ככה."

הסלפי של דני גרמייז. מתוך דף הפייסבוק של התערוכה.

הסלפי של דני גרמייז. מתוך דף הפייסבוק של התערוכה.

ליאת קסלר (37, תל אביב), המצולמת בדיוקן עצמי בתערוכה מספרת: "נולדתי עם שיתוק מוחין קל המתבטא מבחינה פיזית מוטורית. אני מחשיבה את עצמי כציפור נדירה יפיפייה בעלת נפש מדהימה לא פחות. בתקופה האחרונה גיליתי גם את אמנות הסלפי שמשמשת עבורי עדות חיה ונושמת למי שאני וגם ובעיקר להנצחת החיוך שלי שזהו סימן ההיכר הכי גדול שבי".

שושי ברגר (33, ירושלים), מורה וסטודנטית לחינוך מיוחד שתמונת הסלפי שלה מופיעה בתערוכה מספרת: "אני אדם עם מגבלה, כן, מה לעשות, כל אדם והמגבלה שלו, המגבלה שלי נראית לעין, את הדרכים ממקום למקום אני עושה על ארבעה גלגלים, בעזרת כסא-הגלגלים שלי. אני חושבת שהחברה שלנו שמה משקל רב על מראה חיצוני, הרבה פעמים על חשבון ההתעמקות וההסתכלות פנימה. תסתכלו רגע סביבכם: מי גבוה, מי נמוך, מי שמן, מי רזה, מי בהיר, מי כהה, מי יושב על כסא-גלגלים ומי הולך בעזרת הליכון. קל לנו מאוד לתייג כל אחד כזה תחת כותרת, אח"כ תגיע הדעה הקדומה ואז הפחד, ההימנעות, שבסוף ישאירו קבוצה מאוד מאוד מצומצמת של אנשים 'לגיטימיים', כמה עצוב".

התערוכה, תושק ביום חמישי, 7 בינואר, בספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב, בין השעות 18:00-20:00 ותינעל ב- 29 בפברואר. התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום בשעות פעילות הספרייה.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס