יום חמישי   12-12-2019
תמלול הכתבה: "מכאן ומשם" – תערוכה בבית הלבן

לא יהיה הסכם עם הפלסטינים! ... אם אנחנו נטפח את זכות השיבה! יש ערים של 26 מיליון! אני לא רוצה פה מדינה ערבית!

קריינות: הויכוח הזה התרחש בעוטף עזה, סמוך לקיבוצים ניר עוז ונירים, במהלך תערוכה בגלריית הבית הלבן. המבנה נבנה במקור על ידי אחמד אבו סיתה, אחד מתושבי הכפר הפלסטיני אל מעין, שנהרס ב-48'.

איתן ברונשטיין: אז אני רוצה קודם כל להגיד ערב טוב מאל מעין, זה חשוב שאנחנו נכיר בזה שאנחנו נמצאים על אדמת אל מעין.

קריינות: חיים פרי מקיבוץ ניר עוז הסכים לארח את התערוכה "מכאן, משם" שיזם איתן ברונשטיין, למרות התנגדויות שהתעוררו מראש המועצה ומחברי קיבוץ לאחר פרסומים באתרי ימין.

חיים פרי: אני חושב שהדבר החשוב ביותר זה לשנות קצת את הנרטיב הציוני, שבאנו אל שממה. מעולם לא הייתה פה שממה, בכל מדינת ישראל חיו אנשים. החל מאוניברסיטת תל אביב שיושבת על שייח מוניס, וכאלה בכל האזור הזה שחיו בו אנשים. צריך להבין שהכול היה חושות מבוץ, זה היה קל מאוד לנסוע עם בולדוזר, לדחוף ולא רואים כלום. מקומות שהיו בתים, היה שם אחד ועוד אחד, נשארו כמה בלוקים, שרידים, וזהו. זה נשאר בגלל שני דברים: א', ראשוני קיבוץ נירים, אחרי מלחמת השחרור ישבו פה, ודבר שני זה מיד הפך להיות בסיס מארבים צבאי.

קריינות: ההיסטוריון והגאוגרף הפלסטיני סלמאן אבו סיתה, נולד ב-1937 בכפר אל מעין, גורש ממנו עם משפחתו כשהיה בן 11, ומתגורר כעת היום בבריטניה.

סלמאן אבו סיתה: הם באו לתקוף אותנו, ב-24 רכבים חמושים, והם הרסו את הבניין שלנו, הם הרסו את הבית ספר שאבי בנה ב-1920, הם הרסו את באר הנפט, את בארי המים, ואת תחנת הקמח, ואיבדנו בערך 13 אנשים שנהרגו במתקפה הזאת שהתרחשה ב-14 במאי, 1948.

קריינות: בתערוכה, הוצגו מפות שהכין סלמאן אבו סיתה, סרטונים עם עדויות מיום גירוש הכפר, ותמונות של אבו עללה, הנכד של מי שבנה את המבנה בו התקיימה התערוכה, אשר מתגורר כיום בחאן יונס.

רות ברונשטיין: אני באתי במיוחד לראות את המקום, שמעתי שיש גלריה פה, וזה מאוד סיקרן אותי שיש פה גלריה ולא שמעתי עליה.

חנה: קודם כל, אני באה לכל דבר שיש כאן. הגלריה ששייכת למישהו הוא שכן שלי, וחוץ מזה זה מעניין אותי. אם אני מסכימה או לא מסכימה, זה בכלל לא שייך.

קריינות: רוב באי התערוכה יכלו להתחבר למסר של הכרה בהיסטוריה הפלסטינית של המקום, אך המסר של יוזם התערוכה כלל גם תמיכה בזכות השיבה.

איתן ברונשטיין: אני חושב שמוסרי היה שכל אדם שנעקר בעולם, כולם, יהודים, פלסטינים, יהודים מעיראק, יהודים מפולין, כל אדם בעיקרון שנעקר מהבית שלו, יש לו זכות לשוב. אם הם רוצים לחזור, צריך לראות. אני אומר: איך פותרים את הדבר הזה באופן מעשי? אני כמובן לא מדבר על לגרש מישהו.

קריינות: אחד הסרטונים בתערוכה הציג את עמדתה של איילת רם, נהגת אמבולנס מקיבוץ נירים, שהוריה התגוררו תקופה בבית הלבן לאחר 48'. איילת הציגה זווית מפתיעה ביחס לפליטים הפלסטינים שגורשו מאל מעין, ונמצאים כיום בחאן יונס.

איילת רם: אני אשמח לפגוש אותם, כי אני באמת מרגישה שיש לי געגוע לצד השני לא בתור כובש.

מראיין: ומה אם הם היו רוצים לחזור? לממש את זכות השיבה שלהם.

איילת רם: תראה, אני לא אפנה להם את הבית שלי, אבל יש פה מספיק אדמות ש... ברצון, כאילו באהבה. זאת אומרת, אם הם רוצים לחיות איתי, אני רוצה לחיות איתם.

חיים פרי: מי שרק מדבר איתי על זכות השיבה, אז שילך לחפש את החברים שלו. אני לא מוכן לדבר על הנושא הזה בכלל.

דב גולומבוביץ': אתה אומר, תקבלו את כל החבר'ה בחזרה, ומה זה אומר, חבר'ה? שלא יהיה מקום בשבילנו. אז יאללה.

תושב קיבוץ נירים: אי אפשר להחזיר את ההיסטוריה

איתן ברונשטיין: מי מדבר על להחזיר? ברור שלא להחזיר.

תושב: זכות השיבה זה להחזיר את ההיסטוריה.

איתן ברונשטיין: לא, לא. ממש לא.

תושב: מלחמות גדולות נגמרות בעוולות...

איתן ברונשטיין: ולשכנע את כל הפלסטינים שיוותרו, אתה אומר.

כן.

אוקיי.

קריינות: מבחינת ברונשטיין, לא מדובר במשחק סכום אפס. שיבת הפליטים לא בהכרח באה על חשבון הציבור היהודי. סלמאן אבו סיתה ממש לא מתכוון לוותר על זכות השיבה, והוא רואה אותה כפתרון למצוקות איתם מתמודדים הפליטים הפלסטינים כיום.

סלאמן אבו סיתה: הקיבוץ באזור באל מעין בכמות הצפיפות של 7 אנשים לכל קמ"ר, בזמן שכמות הצפיפות שלנו הפליטים ברצועת עזה היא 7,000 אנשים לכל קמ"ר. לעג הצדק הזה לעולם לא יהיה קבוע, וזכות השיבה תהיה בלתי נמנעת בסופו של דבר.

איילת רם: כואב לי שהשליטים שלנו רוצים שאנחנו נילחם זה בזה. אנחנו כלי בידם, אנחנו משחקים את המשחק שלהם. אני מסרבת לשנוא. אני רוצה לחיות עם אנשים שרוצים לחיות איתי. אני לא אומרת עכשיו זכות שיבה, לא זכות... אדמה היא של כולם.

קריינות: הטענה ששיבת הפליטים הפלסטינים מאיימת על קיומם של היהודים במדינה נמצאת בקונצנזוס. אך האם פתרון צודק לפליטים לא יוכל להתממש בתהליך של הסכמה וללא יצירת כל עוול חדש? האם מי שרוצים שלום אמיתי יכולים להתעלם ממיליוני הפליטים ומדרישותיהם?

סוף תמלול הכתבה: "מכאן ומשם" – תערוכה בבית הלבן
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית