דו"ח חדש של רופאים לזכויות אדם המתפרסם היום חושף כי מדינת ישראל הזניחה את הטיפול בנפגעי הנפש בזמן חירום, שניתן לתושבי הדרום במלחמה האחרונה בעזה.
הדו"ח מתבסס על ראיונות עם מטפלים ומטופלים במערך בריאות הנפש בחירום בדרום תוך בחינת שני יישובים ספציפיים: העיר שדרות והכפר הלא מוכר עוג'אן. כמו כן מבוסס הדו"ח על התכתבות ארוכה עם משרד הבריאות. הדו"ח מציג תמונה קשה לפיה מערך זה הופרט מבלי שקדם לכך דיון ציבורי וללא התחשבות בפגיעה שנגרמה לתושבים. שלושה כשלים מרכזיים עולים בדו"ח:
העדר רגולציה: למרות חשיבות שירותי בריאות הנפש בחירום, משרד הבריאות כשל בתפקידו כרגולטור, לא עמד בנהלים של עצמו, וסייע לדחיקת השירותים הציבוריים לידי עמותות פרטיות.
חוסר תיאום מערכתי: ללא גוף אחד שמנהל ומלווה את הטיפול, הידע המקצועי והטיפולי אינו עובר בין מערכות הטיפול השונות כך למשל מידע חיוני לא עובר למשרדי הבריאות והרווחה. מצד שני, עמותות פרטיות מחזיקות במידע רגיש ללא פיקוח מספק. לאור זאת שהחל מיולי 2015 קופות החולים הן אלו שאמונות על שירותי בריאות הנפש בשגרה ובחירום, לא ברור כיצד יוסדר התיאום בין הקופות, ובין משרד הבריאות והעמותות השונות המחזיקות בידע הטיפולי והמקצועי.
נגישות לא שוויונית: הפרטת השירות הובילה לפגיעה בזכותם של התושבים לקבלת הטיפול, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בחברה. זאת מאחר ובהעברת הניהול לעמותות מוותרת המדינה על עקרונות ה"צדק, שיוויון ועזרה הדדית" העומדים בבסיס מערכת הבריאות הציבורית ועל אחריותה כלפי כלל האוכלוסייה.
מתוך הדו"ח של רופאים לזכויות אדם
מתוך הדו"ח של רופאים לזכויות אדם
על שקיפותם של נכי נפש בכתבה הבאה:
