ביום ראשון (8.11.2015) האגודה לזכויות האזרח פנתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בבקשה שלא לאשר את "חוק המישוש". לפי הצעת החוק תוסמך המשטרה לעצור ברחוב כל אדם ולערוך על גופו חיפוש גם כשאין נגדו חשד כלשהו.
חוק המישוש פוגע בזכות לפרטיות של כלל האזרחיות והאזרחים. עצם הענקתה של סמכות חיפוש מסוג זה למשטרה משנה באופן דרמטי את מהות היחסים בין הפרט לבין השלטון במדינת ישראל. לאדם במדינה דמוקרטית הזכות הבסיסית להתהלך ברחוב מבלי להיחשף לחוויה המשפילה של חיפוש שרירותי. יש לו הזכות לדעת, כי רשויות אכיפת החוק רשאיות להתערב במעשיו ולפלוש לפרטיותו רק אם קיימת הצדקה ספציפית וסבירה לכך.
הניסיון בארץ ובעולם מלמד, שכאשר שוטרים מוסמכים לעכב אדם ולערוך עליו חיפוש על סמך "תחושת בטן" וללא כל דרישה לחשד אינדיווידואלי – הדבר מזמין שרירותיות, אפליה ושימוש יתר בסמכות הפוגענית. זו הייתה, למשל, קביעתו של בית הדין האירופי לזכויות אדם שפסל חוק, שהקנה למשטרה הבריטית סמכויות חיפוש גורפות. בית הדין הצביע על נתונים, שהעידו על שימוש מוגבר בסמכות החיפוש כלפי אנשים מקהילות מיעוט. הטייה אתנית באכיפת החוק פוגעת בכבוד ובזכויות האדם של בנות ובני מיעוטים אתניים: יוצאי אתיופיה, ערבים ובעלי חזות מזרחית למשל. לחוק המישוש יש גם פוטנציאל פגיעה מיוחד בנשים, וכמו במדינות אחרות הוא עלול לשמש ככלי להרתעה והטרדה של מפגינות ומפגינים.
המשטרה מנסה לקדם את חוק המישוש כבר כמה שנים ובכל פעם בתירוץ אחר. רק לאחרונה הולבשו עליו שיקולי ביטחון. אבל מהדיווחים על התקפות הטרור שאירעו לאחרונה עולה שלא מחסור בסמכויות מאיים על ביטחון הציבור אלא מחסור בשוטרים שיפעילו את הסמכויות הקיימות. חיפושים חסרי עילה וגבולות אינם מסייעים לשמירה על שלום הציבור ועל ביטחונו. משאבי המשטרה אינם בלתי מוגבלים, ופעולות שיטור שרירותיות, שמתבססות על צבע עור ולא על חשד סביר, יעמיקו את הפגיעה בזכויות הפרט ולא יקנו ביטחון.
הוספת תגובה לכתבה