עדכון חדשות |

: זכויות בעלי חיים. גם בכנסת?

סביבה נכתב על ידי

המאבק למען זכויות בעלי חיים תופס תאוצה. המונים הופכים לטבעונים, מתקיימות מחאות בנושא מספר פעמים בשבוע ורק ביום שישי, הציפו את רחובות חיפה אלפי פעילים יהודים וערבים. אך האם השינויים והמחאה ימשיכו להתקיים רק ברחוב? או שהם יצליחו להגיע גם לכנסת?

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
 
  נמוך       גבוה

אתמול (28.7.32015) התכנסה השדולה למען בעלי-החיים בה השתתפו שר החקלאות אורי אריאל, השר להגנת הסביבה, אבי גבאי ו-17 ח"כים נוספים ודיברו על הצורך בצעדים אופרטיביים למניעת התעללות בבעלי-חיים ולצמצום מספר בעלי החיים שמושמדים הן במכלאות הכלבים והן בתעשיית הבשר. בלילה, הועבר בקריאה ראשונה התיקון לחוק צער בעלי-חיים לשיפור אכיפה והחלת אחריות מנהלים על מקרי התעללות.

הדיון בשדולה

הנושאים המרכזיים שעלו בדיון הם הצורך בהחמרת הענישה על עבירות התעללות, שיפור האכיפה, איסור כליאת תרנגולות מטילות בכלובים, ביטול "המשלוחים החיים" של עגלים וטלאים, איסור המתת כלבים בריאים, הפחתת צריכת הבשר וטיפול בבעיית "עודפי" אפרוחים – מיליוני בעלי-חיים בתעשיית הבשר שלא יובאו לשחיטה, ויושמדו כ"עודפי ייצור" כתוצאה מהחלטת מועצת הלול מהשבוע שעבר לבטל את התכנון בענף.

הדיון נערך ביוזמת יושבי ראש השדולה ח"כ איציק שמולי וח"כ יעל גרמן, והשתתפו בו שר החקלאות אורי אריאל ושר הגנת הסביבה אבי גבאי. כמו כן, השתתפו חברי הכנסת ציפי לבני, תמר זנדברג, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ', איתן כבל, דב חנין, רועי פולקמן, מרב מיכאלי, מסעוד גנאים, חיים ילין, יוסי יונה, יואל חסון, זוהיר בהלול, קסניה סבטלובה, אורן חזן, וח"כ לשעבר דב ליפמן שהוביל את השדולה לצד ח"כ כבל בכנסת הקודמת.

שר החקלאות אורי אריאל דיבר על התיקון לחוק צער בעלי-חיים שעבר אתמול קריאה ראשונה במליאה, וקובע שיפורים באכיפה והחלת אחריות מנהלים בעבירות התעללות, לנוכח התחקירים האחרונים במשחטות "דבאח" ו"זוגלובק". "תסמונת הש"ג נגמרת עם החוק הזה. יש אחריות לבעלי העסק, לבעלי המפעל. שוקרים חשמליים לא נפלו מהשמים לידי הפועלים. מישהו הנחה איך לעבוד איתם, או שלא הנחה, שזה גרוע אף יותר", אמר השר בדיון.

השר להגנת הסביבה אבי גבאי קרא להגברת השקיפות במשקים התעשייתיים. שר החקלאות הבטיח כי יפעל ליישום ההנחיה להצבת מצלמות בבתי מטבחיים. נציג אנונימוס רונן בר הזכיר בדיון כי בכל המשחטות שבהן ערך תחקירים הוצבו בעבר מצלמות פיקוח והפקחים לא עשו דבר, ולכן אין טעם במצלמות אם לא מאפשרים גישה לצילומים לנציגי ציבור מטעם ארגוני בעלי-חיים.

ח"כ איציק שמולי אמר כי היכולת להצליח במאבק טמונה בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין האופוזיציה. "לא ניתן להתעלם מהחזית האחידה בנושא. בזכות עבודה מאומצת קשה ויסודית בעיקר של הארגונים שנלחמים הרבה מאוד שנים בחזית ההגנה לזכויות בעלי חיים, אנחנו נחשפים בחודשים האחרונים פעם אחר פעם לתמונות מזוויעות של התעללות חמורה. אבל, בכוחות משותפים אנחנו מצליחים להביא את העוולות לחזית, גם בתקשורת וגם בלבבות האנשים. יש נכונות וקשב בכנסת ובממשלה, לראיה – על הצעת החוק שלי להחמרת הענישה בגין התעללות חתמו למעלה מ-80 חברי כנסת".

צילום: יואב בן-דב

פעילים במיצג נגד משלוחים חיים. צילום: יואב בן-דב

ח"כ יעל גרמן:" הרצליה הייתה העיר הראשונה שאסרה על מופעי קרקסים בהשתתפות בעלי חיים, היא גם הובילה את הנושא של עיקור חתולים ותקצבה את הפעילות בהתאם. ישנן אפשרויות רבות לעזור לבעלי החיים בישראל. השדולה תתמקד באיסור המתת כלבים בריאים, בהגדלת מספר האימוצים ועידוד משפחות אומנה. השדולה תבקש דיווח מהעיריות ומהכלביות העירוניות על מספר הכלבים המומתים ותפרסם את הנתון".

ח"כ תמר זנדברג סיפרה כי עברה לטבעונות לאחר שביקרה בלול של כלובי-סוללה. "ראיתי תרנגולת כלואה בכלוב לכל חייה, לא פורשת כנפיים, בקושי מצליחה לעמוד על רשת אלכסונית שמכאיבה לה ברגליים. הכלובים האלה צריכים לצאת מחוץ לחוק, באופן מוחלט. אני אישית מעדיפה להימנע מהתעשייה הזאת, אבל המינימום זה לעבור ללולי מעוף, ללא כלובים. זה לא יקר יותר, זה בהישג יד".

ח"כ רועי פולקמן קרא להשקעה בחינוך לזכויות בעלי-חיים, ח"כ דב חנין קרא לגיבוש תכנית אסטרטגית להפחתת צריכת בשר וצמצום מספר בעלי החיים בתעשיות, וח"כ אורן חזן אמר שלצד העונש, מתעללים בבעלי-חיים זקוקים לתכניות שיקומיות ייעודיות.

הצעת החוק

״מקרי התעללות בבעלי חיים, שלצערי גוברים בחודשים האחרונים, ראויים לטיפול ביד קשה ובענישה משמעותית. הצעת החוק מגלמת שינויים מתבקשים בחוק, שיאפשרו להגביר את האכיפה והענישה ולמנוע התעללות בבעלי החיים״. כך אמר אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר.

הלילה (ה-28.7.2015) אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 33 חברי כנסת בעד מול 0 מתנגדים תיקון לחוק צער בעלי חיים שהגיש שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל. זהו החוק הראשון שאותו הוא מקדם. דבר המעורר תקווה להרחבת המאבק למען בעלי חיים מהרחוב אל מסדרונות הכנסת.

צילום: יואב בן-דב

משלוח עגלים חיים.  צילום: יואב בן-דב

חלק מהתיקונים בחוק הינם הטלת עונש חמור של מאסר בפועל עד 4 שנים למי שהתעלל, במעשה או במחדל, בבעל חיים בכוונה תוך גרימת סבל חמור. בנוסף לאמור, מציע התיקון הוספת סעיף חדש שיסמיך את בית המשפט שהרשיע אדם בעבירות בניגוד לחוק, בנוסף לכל עונש אחר שיוטל עליו, גם לאסור עליו לגדל ולהחזיק בעלי חיים באופן ולפרק זמן שיקבעו על ידו. אישור הצעת החוק יאפשר להעמיד לדין לא רק את מי שהתעלל בבעלי החיים במעשה אקטיבי, אלא גם מי שהתעלל במחדל. בנוסף, תיקון החוק יאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגיד המחזיק או אחראי על בעל חיים בגין הפרת החובה האמורה.

תיקון נוסף מציע לקבוע כי ניתן יהיה לתפוס בעל חיים לפי החוק לא רק אם יש יסוד סביר לחשוד שנעברה בו עבירה לפי החוק, אלא גם בשל החשד שעומדים לעבור בו עבירה כאמור. תיקון זה בא לתת מענה למצבים בהם יש צורך למנוע את העבירה לפני התרחשותה באמצעות תפיסת בעל החיים.
תיקון מוצע נוסף לחוק הינו להרחיב את האיסור הקיים על ביצוע חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי, שתקף כיום בעיקר לזנבות ואוזניים, גם על קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או חודר לתוכה. בנוסף, קובע התיקון לחוק כי ניתן להעמיד לדין אדם שבחזקתו נמצא בעל חיים שאוזניהם או זנבותיהם נחתכו, אלא אם הוכיח שהחיתוך לא נעשה על ידו. קרי, חובת ההוכחה לאי קיום המעשה הינה של המחזיק בבעל החיים.

עוד תיקון משמעותי הינו הטלת האחריות הפלילית על התעללות בבעלי חיים בתאגידים על נושא משרה שלא פיקח כראוי ולא מנע התעללות שביצעו עובדים שלו. מטרת תיקון זה היא להתמודד עם המרחק שבין הדרג הבכיר של התאגיד לבין העובדים שמוציאים לפועל את פעולתו בשטח. התיקון מציע להטיל אחריות פלילית על נושא משרה בתאגיד שלא פיקח על קיום הוראות החוק והתקנות בידי התאגיד או מי מעובדיו. בהמשך לכך, התיקון המוצע קובע, שכאשר מתגלות הפרות של אותן הוראות של החוק והתקנות, חזקה שנושא המשרה הפר את חובת הפיקוח כאמור, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

zogloback

התעללות במשחטת זוגלובק. צילום מסך מתוך התחקיר של אנונימוס וכולבוטק

 

תיקון חדשני נוסף דורש, במפורש, כי השיקול של מניעת פגיעה ברווחתם של בעלי חיים, על אף שהוא אינו בין מטרותיו של חיקוק מסוים, הוא שיקול לגיטימי ובעל משקל שעל כל בעל סמכות בתחום הטיפול והרגולציה על בעלי חיים לשקול אותו כשיקול רלוונטי בהחלטותיו.

התיקונים הללו אמנם מעוררים תקווה, אולם מדבריהם של פעילי זכויות בעלי חיים בשדולה בכנסת, ניתן להבין כי לא די בחקיקה.

לדברי רונן בר, מעמותת אנונימוס, "רוב ההתעללות בבעלי-חיים נעשית בחסות החוק. אין שום תקנות להגנה על 200 מיליון התרנגולים בלולים התעשייתיים של תעשיית הבשר, שמתוכם 18 מיליון בשנה לא מגיעים לסכין השוחט, ומתים עוד קודם כתוצאה מהתנאים הקשים בלולים התעשייתיים. הבעיה הזאת עומדת להחמיר משום שרק לפני שבוע מועצת הלול הורתה לבטל את התכנון המינימלי במדגרות, מה שייצור 'עודפים' של מיליוני בעלי-חיים שיושמדו. אין שום הצדקה להרוג בעלי-חיים עבור בשרם, וזה אבסורד עוד יותר גדול להעביר אותם ייסורים קשים רק כדי שיתייחסו אליהם כעודפי ייצור".

עו"ד יוסי וולפסון מארגון תנו לחיות לחיות הוסיף: "למרבית הצער, אין שום קשר בין החקיקה להגנת בעלי-חיים למציאות בשטח. בחנויות, במכלאות, במשקים ובמשחטות שולטת הפקרות גמורה. הוראות החוק והתקנות מופרות באופן שיטתי ובגלוי. פקידי משרד החקלאות אינם מפעילים את הסמכויות שניתנו להם בחוק, ועל העבריינים לא מוטלים אפילו קנסות מינהליים. בתחומים רבים, כמו בתעשיית הביצים, אין אפילו הסדרה של תנאי ההחזקה בתקנות, וההתעללות נמשכת באין מפריע."

את בעלי החיים עצמם לא ניתן להזמין לשולחן עגול בכנסת, אולם את הפעילים והארגונים ניתן. השר אריאל הצהיר שיפעל גם לחיזוק השיח עם ארגוני צער בעלי החיים ויקיים בימים הקרובים מפגש "שולחן עגול" עם נציגי כלל הארגונים ברחבי הארץ. נותר לקוות שאכן כך יקרה ודבריהם של רונן בר ועו"ד יוסי וולפסון לא יפלו בחלל ריק.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס