בדיון בעתירה נגד הבניה ברמת בית שמש:
המדינה מודה שקביעת מדיניות תכנון בהנחיות מנהליות נועדה לעקוף את הליכי התכנון הסטטוטוריים.
בדיון שהתקיים בבוקר יום שני בעתירת תושבי עמק האלה ובית שמש ובעתירה של אדם טבע ודין נגד הבניה המתוכננת ברמת בית שמש, הודה ב"כ המדינה, עו"ד מורן בראון, כי המדינה קובעת מדיניות תכנון בהנחיות מנהליות ושלא במסגרת ההליכים הסטטוטוריים, זאת מכיוון שלדבריו "אין שום חובה בחוק או בפסיקה אמירה שחובה לערוך תכנית מתאר". לדבריו, השיקול המכריע בהחלטה האם לשנות מדיניות תכנון כוללת היא רמת "המורכבות" של הכנת תכנית מתאר מקומית. דבריו נאמרו בתגובה לטענת ב"כ העותרים, עו"ד רפי אטינגר, כי משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל בחרו בהכנת מסמכי שלד במקום בתכנית מתאר כדי להימנע מהכנת תסקיר השפעה על הסביבה ומלהציג את המדיניות החדשה להתנגדויות הציבור. עוד בכתב התשובה לעתירה נכתב, כי כשהציבור מבקש להתנגד למדיניות תכנונית שגובשה בהנחיות מנהליות במסגרת תכניות מפורטות שנגזרו ממנה, "קלושים הסיכויים" לשנות אותה. לדברי עו"ד אטינגר, המשמעות היא ריקון מתוכן של זכות הציבור להביע את עמדתו עוד בשלבי התכנון.
עוד טען עו"ד בראון, כי מוסדות התכנון לא רואים בהתחדשות עירונית בבית שמש וציפוף העיר הוותיקה חלופה לבניה בשטחים רוויים בערכי טבע, נוף ומורשת. זאת, למרות שהוועדה המחוזית מעולם לא בחנה במסגרת התכניות שום חלופה לבניה, ובין היתר גם את חלופת ההתחדשות העירונית בבית שמש במקום כל הבניה או לפחות חלקה.
עו"ד אטינגר טען בדיון, כי מסמכי השלד לא מהווים "הנחיה מנהלית" שכן חלקם כוללים סקרים בלבד ואין בהם התוויית מדיניות. לדבריו, אם בכל זאת מסמכי השלד מתווים מדיניות, המדינה לא סיפקה הסבר מדוע היא התעלמה מההנחיה לא לבנות בחלק הדרומי של גבעות בית שמש – השטח של שכונת ה'2 וחלק משכונה ה'1.
נציג וב"כ רשות העתיקות, עו"ד פראס בדחי, אף נמנעו מלהסביר את הסתירה, כיצד לטענתם רשות העתיקות היתה מעורבת בכל הליכי התכנון, בעוד שבתשובת רשות העתיקות לעתירה נאמר, כי "בעת הכנת נספחי השימור לאזורים נשוא התכניות שבעתירה, בשלב זה היה תכנון המתחמים בשלב מתקדם". עו"ד בדחי אף לא התייחס לטענת נציגי רשות העתיקות בדיונים בוועדות התכנון השונות, כי באיזורי הבניה קיימים מאות ממצאים ארכיאולוגיים, אשר ייהרסו על ידי הבניה, וזאת בסתירה לטענת רשות העתיקות בעתירה.
עתירת התושבים הוגשה נגד תכניות להקמתן של שבע שכונות בשטח כולל של 6,400 דונם שיכללו 13 אלף יחידות דיור. בעתירה טען ב"כ העותרים עו"ד אטינגר, כי קביעת מדיניות תכנון, לפיה אוכלוסיית בית שמש תוכפל, באמצעות מסמך שלד שלא הוצג להתנגדויות הציבור ושלא נערך במסגרתו תסקיר השפעה על הסביבה, למרות שהשטח מוגדר בתמ"א 35 כשטח בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה, היא בלתי סבירה. התושבים מבקשים לשמר את ערכי הטבע והמורשת הייחודיים שבאזור במסגרת גן לאומי רחב ידיים, בדומה לתכנית שהציעה רשות הטבע והגנים בשנת 2005.
הוספת תגובה לכתבה