תמלול הכתבה: של מי החוף הזה?
של מי החוף הזה?
קריין: הבילוי בחוף הים נראה כדבר מאוד טרוויאלי לרובנו, אבל האם אנחנו מוכנים להפוך את חוף הים שלנו לסביבה אורבנית של טיילות, חנויות ובתי מלון על חשבון החוף עצמו?
חנה קופרמן – הפורום הישראלי לשמירה על החופים: הסטטיסטיקה אומרת שבממוצע יש לכל אדם במדינת ישראל פחות משני סנטימטר. במקביל יש המון המון תוכניות בנייה, נדלן, תשתיות גדולות של הגז לדוגמה שגם יהיו קרוב לחוף. ואם כל התוכניות האלה יתממשו יש סכנה ממשית שבמדינת ישראל תוך עשר שנים לא יישארו חופים יהיו טיילות, בתי מלון, מתקני גז, מפעלים, אבל חופים לא יהיו.
קריין: אחד המאבקים המתוקשרים להגנה על החופים מפני בנייה היה המאבק בחוף נחשולים. הפעילים שנשמו לרווחה לאחר שהוועדה המחוזית עצרה את פרויקט הבנייה, התייצבו גם הפעם מול ישיבת וועדת הערר בירושלים, כדי להציל מחדש את חוף נחשולים.
גיא ג'אנה – התעוררות, הרשת לשינוי חברתי: הוועדה המחוזית החליטה לא לבנות בחוף עקב ההתנגדויות הרבות שהיו מהציבור – היא עשתה החלטה נכונה. אני חושב שאם ההחלטה תהיה לבנות בכול זאת בחוף זה יהיה אבסורד אחד גדול.
דב חנין – חבר כנסת, חד"ש: אני יזמתי הצעת חוק בכנסת שהממשלה מתנגדת לה אבל אם היא תעבור היא תוכל להבטיח הגנה הרבה יותר טובה על חופי ישראל.
ערן ניצן – סמנכ"ל השקעות ופיתוח, משרד התיירות: חסרים היום כ-10 אלפים חדרי בתי מלון, האם כולם צריכים להיות על חוף הים – לא, וודאי שלא, אבל, בשוליים – כן ישנו גם צורך מסוים לבנות בתי מלון כדי לנצל את מה שנקרא "הטווח הימי" ואת העובדה שמדינת ישראל מצויה לחופי הים התיכון.
גיא ג'אנה: זה לא עניין של עוד בית מלון למשרד התיירות אלה זה משהו שיהפוך להיות כמו סיי-אנד-סאן שהפך להיות דירות לעשירים. אנחנו רואים את זה בכל החופים בארץ שנבנים מגדלים או מבנים בתור מלונות והופכים להיות מקומות איחסון לאלפיון העליון.
קריין: בנוסף לאי הצדק החלוקתי, חוזרים וטוענים הפעילים הסביבתיים שהבנייה על שטח החוף נעשית ללא תסקיר סביבתי ולכן תפגע בסביבה הייחודית ובמארג האקולוגי של בעלי החיים והצמחים.
שי אגמון - פעיל סביבתי: מפגש רכסי כורכר שקיים בנקודה הזאת קיים רק בנקודה אחת בעולם - בבריכות נחשולים. אז בא המחוקק ואמר החוף שלוש מאות מטר – מישהו סיפר את זה לשועל, מישהו סיפר לצבעוני מישהו סיפר לנרקיס האפיל, שזה המקום הייחודי שהוא צומח בו להם לא סיפרו.
קריין: טענה דומה מעלים גם הפעילים שנאבקים נגד תוכנית הבנייה בחוף תל ברוך.
מיכל בוקצ'ין – תושבים למען טבע עירוני ואיכות סביבה בת"א: במידה והתוכנית הזאת תעבור, לרכס אין שום סיכוי שבעולם. לא מבחינה נופית שלו, הוא לא יישאר טבעי כמו שהוא, התוכנית פשוט תהרוס הכל, הם לא יוכלו להתקיים יותר.
מפגינים: "חוף הים הוא לא נדלן...
גיא ג'אנה: משרד התיירות, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל הם גופים שאמורים לשרת את רצון הציבור והם אלה שהגישו את ההתנגדות הזאתי זה מאוד מתמיהה בעיני וחוף נחשולים זה חוף אחד מני רבים.
קריין: על התמיהה השיב ענה לנו בשיחה ערן ניצן ממשרד התיירות כי התיקון לחוק החופים לא יעבור מצד המשרד, כל עוד לא יינתן פיצוי כספי ליזמים שרכשו קרקעות על קו החוף.
ערן ניצן: כל עוד הממשלה או מנסחי החוק, או מנסחי ההצעה לא יתמודדו עם הסוגיה הזאת – באיזה דרך הם מפצים אנשים שרכשו קרקעות כשהם יודעים מה התוכניות שקיימות עליהן ופתאום מבטלים להם אותן באבחת חוק – אז אנחנו נסרב לקדם ולאשר את החוק הזה.
קריין: מנסחי התיקון לחוק דווקא מצאו פתרון למצוקת היזמים בדמות חלופת מיקום הפרויקטים כפי שעולה מטיוטת הצעת התיקון.
חנה קופרמן: זה המצב אם לא נעצור את זה עכשיו והציבור בארץ לא יתעורר אז פשוט היזמים יאכלו אותנו, והשיקולים הכלכליים יאכלו אותנו – וזה משקף גם את מצב החברה לא רק את מצב החופים.
קריין: אל מול הלחץ של היזמים ומשרדי הממשלה המגבים אותם, עומד הכוח של האזרחים ונציגיהם בכנסת – האם יצליחו להגיע לעמק השווה? או אולי לחוף מבטחים? אנחנו נמשיך לעקוב.
סוף תמלול הכתבה: של מי החוף הזה?
הוספת תגובה לכתבה