סיעת הבית היהודי סוגרת קדנציה של הצבעות אנטי חברתיות בכנסת, כך עולה מנתוני המדד החברתי לכנסת ה- 19 שערכו המשמר החברתי. הסיעה השיגה את הציון הנמוך ביותר בכל ארבעת הכנסים של הכנסת ה- 19, אבל כאשר מביטים לתוך הסיעה ניתן לראות דפוסים שונים של הצבעה: ח"כ שולי מועלם רפאלי הצביעה באופן הרבה יותר חברתי מיתר חברי הכנסת של הבית היהודי, והיא מובילה את הסיעה בפער ניכר. מהצד השני בולטים כמה חברים בסיעה שזוכים לציון שלילי, למרות נוכחות גבוהה.
המדד החברתי שמפרסם המשמר החברתי בתום כל כנס של הכנסת, בודק כיצד הצביעו חברי הכנסת על הצעות חוק בתחום החברתי-כלכלי. הצבעה בהתאם לערכי המדד החברתי תזכה את חבר הכנסת בנקודה חיובית; הצבעה הפוכה תזכה אותו בנקודה שלילית. אי הצבעה אינה נספרת. לקראת בחירות 2015 חושב המדד החברתי עבור כל תקופת הכנסת המתפזרת, כשהציונים משוקללים לפי אורך כל כנס. ככל שציונו של ח"כ קרוב יותר ל-100 כך הצבעותיו במליאה היו יותר חברתיות ויותר קרובות לעמדת המשמר החברתי. המדד החברתי לכנסת ה-19 יפורסם בשלבים לפני כל פריימריז, במטרה להעמיד למתפקדי המפלגות נתונים שיאפשרו בחירה מושכלת יותר. עד עתה פורסם המדד החברתי לסיעת הליכוד, סיעת העבודה וסיעת חד"ש.
כל חברי הכנסת של הבית היהודי מלבד יוני שטבון מתמודדים על מקום בסיעה בכנסת ה-20. עשרות אלפי מתפקדים חדשים נרשמו למפלגה בחודשים האחרונים, כך שכמות גדולה מאוד של מצביעים בפריימריז הקרובים הם "עצמאים" אשר אינם מושפעים מדילים או קשרים פוליטיים קיימים. האחרונים בוחנים בשבע עיניים את 42 המועמדים המתמודדים על כ-10 מקומות ריאליים (הסקרים צופים לרשימה 16 מנדטים, מתוכם 4 מקומות משוריינים לתקומה וליו"ר, ועוד 3 מקומות אופציונליים נתונים להחלטת בנט). על רקע הצהרות בכירי המפלגה על כך שהבית היהודי היא מפלגה חברתית, חשוב לראות כיצד פעלו חברי הסיעה ומה היו ההבדלים ביניהם.
חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי היא החברתית ביותר מבין חברי הבית היהודי בפער גדול. חברת הכנסת מועלם-רפאלי צברה 37.3 נקודות במדד החברתי, כמעט פי שלושה מהבא אחריה, זבולון כלפה (נציג תקומה). חברת הכנסת מועלם-רפאלי הפגינה נוכחות גבוהה בהצבעות על הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים כאשר השתתפה ב-241 הצבעות בנושאים אלו מתוך 425 שנספרו (57%).
במקום השלישי ברשימה, עם 13.3 נקודות מדד, נמצא השר אורי אורבך, שאמנם מאייש את החצי התחתון של טבלת הנוכחות אך כאשר טרח להגיע להצבעות עשה זאת הרבה יותר טוב ממרבית חבריו לסיעה.
אורית סטרוק (נציגת תקומה) הגיעה למקום השני בטבלת הנוכחות הסיעתית, אחרי מועלם-רפאלי, אך הצבעותיה היו אנטי-חברתיות, והיא סיימה במקום השלישי מהסוף עם ציון 4.2- (מינוס). חבל שהיא לא עקבה אחר הצבעות חברתה מועלם-רפאלי ולמדה ממנה כיצד לפעול לטובת הציבור. כך, לדוגמה, קרה שהתנגדה לחוק הכרה בפגיעה מינית כתאונת עבודה שהיה מעניק תמיכה לאורך זמן לנשים שהוטרדו מינית במקום העבודה. מועלם-רפאלי לא השתתפה בהצבעה.
יו"ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט תופס את המקום השמיני בסיעה עם ציון 0.5- (מינוס), שנובע לא מעט משום שמיעט לפקוד את מליאת הכנסת. השר בנט הגדיל (או בעצם הקטין) לעשות בכנס החורף האחרון, בו השתתף רק ב-6 הצבעות שהן 9% מאלה שהתקיימו בנושאים כלכליים-חברתיים. אנו סבורים שחבר כנסת בקדנציה הראשונה שלו צריך להפגין נוכחות גבוהה יותר בעניינים אלו. מצד שני, כאשר הוא כן הופיע להצבעה הוא עשה זאת בצורה לא חברתית, בעיקר בהתחשב בכך שהוא שר הכלכלה, כמו בהצבעה על חוק מתן פיצויי פיטורים בעת סיום יחסי עובד ומעביד, שהייתה תורמת לחיזוק הביטחון התעסוקתי של שכירים רבים בישראל.
במקום הלפני האחרון בסיעה נמצא יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי שהשתתף במספר הצבעות כמעט זהה לאורי אורבך אך עשה זאת בצורה אנטי-חברתית, וזכה לציון 8.4-. את הרשימה סוגר אבי וורצמן עם ציון 15.4-. וורצמן, שקמפיין הפריימריז שלו מבליט את פועלו החברתי כסגן שר החינוך, הוא למעשה הח"כ הכי פחות חברתי בכנסת מקרב כל הח"כים שכיהנו מיום השבעתה ועד יום פיזורה. הוא קוטף את התואר הלא מחמיא על אף ששיעור ההשתתפות שלו בהצבעות חברתיות-כלכליות זהה לממוצע בכנסת.
הוספת תגובה לכתבה