ידיעה כתובה |

: קריאה להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים

חברה נכתב על ידי

70 אקדמאים בכירים חתמו על מכתב הקורא להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים, שנמסר לשרי הממשלה והח"כים.

בישיבה מיוחדת של ועדת הרווחה לרגל יום העוני, שחל ב-19.11.14 נמסר מכתב המתריע על הצורך להגדיל את מספר התקנים של עובדים סוציאליים בהתאם להמלצת ועדת אלאלוף.  בדיון, הסבירה חוקרת העוני, פרופ' מיכל קרומר נבו, כי על מנת להוציא אנשים מהעוני חייבים לתת אמון בהם ובעובדים הסוציאליים שלהם.

מתוך מכתב האקדמאים (הנוסח המלא מצורף):

"זו העת לתרגם את המילים למעשים.
אנו קוראים ליישום המלצת הוועדה לפיה עו"ס משפחה תטפל ב 50-60 משפחות, ולהגדלת תקני העו"ס בהתאם. יישום ההמלצה יאפשר לעובדות לממש את ייעודן המקצועי והחברתי, ולהביא לידי ביטוי מיטבי את מיומנותן ומקצועיותן, ובכך יהווה צעד משמעותי לסיוע לאנשים החיים בעוני בהתמודדות וביציאה ממעגל העוני. במקביל, יש ליישם המלצות נוספות של הוועדה בתחומי הקצבאות, החינוך, הבריאות, הדיור והתעסוקה, כנדרש בהתמודדות מקיפה עם בעיה חברתית, עמוקה, מורכבת ורבת פנים כבעיית העוני."

הפגנה למען יישום החלטות ועדת אלאלוף (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

הבוקר (7/10/2014), לרגל ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה, נערכה מול משרד ראש הממשלה "ישיבת התקציב של העם" למען יישום המלצותיה של ועדת אלאלוף למלחמה בעוני ומיצג "הממשלה קוברת את המלצות ועדת אלאלוף".
הופק ע"י: | עלה ב: 07/10/2014

בוועדה גם העידה אישה החיה בעוני על הקושי שמסב המחסור בעובדים סוציאליים:

"אני, רינה (שם בדוי) נשואה ואם ל- 6 מתגוררת במרכז הארץ. למדתי מגוון תחומים ביניהם הנחית הורות, הנחיה זוגיות ומזכירות, וכיום מחפשת עבודה בתחום , אני פעילה חברתית כ27 שנים בארגונים שונים. חלקם בתקופה שהייתי מחוסרת דיור.
כל אחד מגיע לוועדה עם הידע שרכש על החיים בעוני. אני מגיעה עם ניסיון של 51 שנים של חיים בעוני. חיים בכאב, עוני, ניצול, חיים בהם אנשים אחרים מחליטים על חיי. זהו ידע שאי אפשר לרכוש בספרים, סקרים או במספרי תיקים. זהו ידע, שרוכשים באופן יומיומי מתוך מציאות חיינו.
אני החלטתי, לשים את הפצע, את כאב הלב על השולחן. אני מביאה בפני הוועדה את המלצותיי מניסיון אישי של חיים בעוני.

אם היו נותנים לי כלים והכוונה נכונים, אני יודעת שמצבי הכלכלי והאישי היה יותר קל. לא הייתי מושכת 27 שנים של סבל וייסורים. לא זכיתי לכך בגלל שאין מספיק עובדים סוציאליים (עו"סים), והמעט שישנם עמוסים ולא פנויים לראות, להקשיב, לתכנן. לכל עובדת סוציאלית יש לה תיקים שעוברים את הגובה שלה .."

  כתבות ווידאו שחבל לפספס