"קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה- פסק דין) שאיש ייתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה לביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו… צו הגבלה בדרך של מאסר בכפיה.." (חוק בתי דין רבניים התשנ"א 1995, סעיף 1(א))
גם אסתר המלכה, כמו כל הנשים העגונות, מצאה עצמה כלואה בתוך קשר נישואים בלתי רצוי. לכן, יום תענית אסתר אשר חל אתמול, הוא היום בו מצוין גם "יום העגונה", יום להעלאת המודעות לבעיית סרבנות הגט והעגינות במדינה ישראל.
עגונה היא אישה שבעלה אינו מסוגל לתת לה גט משום שנעלם ולא ידוע מה עלה בגורלו או משום שלקה במחלת נפש או תרדמת. מסורבת גט היא אישה שבעלה כן מסוגל, אך אינו מעוניין בכך. ההנחה העומדת בבסיס שני המקרים היא שהאישה היא קניין בבעלותו של הגבר (כאן מגיע המקום להודות לשפה העברית על המילה "בעל"). הגבר הוא זה שמחליט אם הוא נותן לאישה גט ומשחרר אותה, או שהוא בוחר לא לשתף פעולה ולעצור את חייה.
הדיון במצב זה של עגינות לא מתחיל עם פרידת בני זוג, הוא מתחיל עוד הרבה קודם, בנישואין. כיום בישראל בית הדין הדתי הוא המונפול בחיי הנישואין של כולנו. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבה המדינה ויתרה על זכותה וחובתה להחליט על המעמד האישי של כל אחת ואחד מאיתנו. הדמוקרטיה היחידה שאין בה נישואין אזרחיים. רק בבתי הדין הדתיים, כל אחד ע"פ חוקיו ותנאיו, ניתן להינשא. וכמובן שישנן אוכלוסיות שלמות המודרות לגמרי ממוסד הנישואין, כמו זוגות חד מיניים, זוגות בעלי דת שונה, וזוגות בהם אחד מבני הזוג או שניהם חסרי דת. האלטרנטיבה היחידה לבתי הדין הדתיים היא נישואין אזרחיים מחוץ למדינה. אבל מה קורה כשרוצים להתגרש? הזוג הופך נתון לחסדיהם ומרותם של הדיינים בבית הדין הדתי. גם אם בחרו שלא להינשא דרך מוסד זה – עליהןם להתגרש דרכו.
אתמול צוין "יום העגונה" בדיון בכנסת בועדה לקידום מעמד האישה. מנכ"ל בתי הדין הרבניים אמר בדיון שאין די תקציבים לפיקוח על ביצוע פסקי דין, אך העגונות הציגו תמונה אחרת והראו כי בחו"ל נעשה שימוש בפתרון הלכתי של "הפקעת קידושין". בארץ הרבנים לא מוכנים לפתרון זה, ולכן נשים רבות נשארות בנות ערובה של הממסד הדתי ועגונות במשך שנים.
דיון בועדה לקידום מעמד האישה. מתוך דף הפייסבוק של קואליציית עיקר
דיון בועדה לקידום מעמד האישה. מתוך דף הפייסבוק של קואליציית עיקר
מחוץ לדיון התקיימה תערוכת צילומים שארגנו נשות "יד לאישה". התמונות המלוות בציטוטים של נשים מסורבות גט הצליחו להעביר במעט את הקושי והמצוקה של נשים עגונות ומסורבות גט.
מתוך דף הפייסבוק של קואליציית עיקר
הציטוט איתו פתחתי, מעיד כי ישנה חקיקה המאפשרת לכלוא סרבני גט עד למתן הגט, במטרה לקדם את שחרורן של נשים מסורבות גט ועגונות, אך כמו במקרים רבים – חקיקה יש, אכיפה אין. כיום יושבים בכלא רק ארבעה סרבני גט. מאות נוספים מסתובבים חופשיים, בעוד הנשים שהם מסרבים לשחרר נותרות כלואות בכלא הרבנות. ניתן לחתום על עצומה זו לקידום השימוש בחוק לכליאת סרבני גט עד למתן הגט. כמו כן, ניתן לקרוא כאן את הרשימה בה מפורטים שמות הדיינים שלפי עדויות של עגונות, הקשו עליהן בהליך קבלת הגט. אבל בעיניי הדבר הכי חשוב לעשות על מנת למגר את התופעה הזו, הוא פשוט להיאבק למען נישואין אזרחיים וסיום המונופול של הרבנות.
הוספת תגובה לכתבה