יום שבת   22-02-2020
תמלול הכתבה: נשים הן לא מוצר צריכה

איה כורם: כשיצאתי ממצרים, זחלתי על גחוני, ארבעים ימים ולילה לא ידעתי מי אני. כשיצאתי ממצרים...
קריינות: בשבוע שעבר צוינו שנתיים למותה של ג'סיקה, אשה בזנות שהתאבדה בבית הבושת בו היא גרה במשך חמש-עשרה שנים ונוצלה על-ידי עשרות צרכני זנות מדי יום. לכבודה של ג'סיקה וחמישים ותשע נשים נוספות בזנות שמתו בשנים האחרונות, נערכה צעידה ועצרת לזכרון ולמאבק בתופעת הזנות.
טל חמווי גרנות: בזמנו אף אחד לא דבר על ג'סיקה כי זו אוכלוסיה שקופה, מודרת. הרבה נהנים ומתפרנסים על הגב של אוכלוסיית הזנות. אבל אף אחד באמת לא נותן מענה למי שרוצה. העצרת הזאת, מעבר להיותה עצרת זכרון לג'סיקה, זו עצרת שבאה לשים את הנושא הזה על המפה, להפסיק להשתיק אותו, לדבר אותו, לצעוק אותו.
קריאות בצעדה: נמאס מסיפורים כאלה, זנאים לבית הכלא!
קריינות: לאחרונה עברה הצעת חוק בקריאה טרומית הנקראת 'חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות'. החוק טומן בתוכו מתן סיוע לנשים הנמצאות במעגל הזנות ואת רעיון הפללת הלקוח.
חנה השקס: זו דרך מאוד חשובה, גם למגר את התופעה כמה שאפשר, או לפחות לאבק למיגור התופעה ולשקם את הנשים בזנות, אבל גם ליצור נורמה חברתית, חד משמעית, שהיא גם נורמה דתית שאנחנו לא מחפיצים בכלל בני אדם ונשים בפרט, ואנחנו רואים באנשים במעגל הזנות את העבדים והשפחות המודרניים.
טל חמווי גרנות: גברים שמבצעים את הפשע הזה בעיניי המוסרי, צריך שאות הקלון יהיה עליהם ולא על נשים.
תמר זנדברג: אני מקווה מאוד שההצבעה הזו תכניס אותנו לתוך מהלך שיתבטא בשינוי המדיניות הזאת, שיתבטא בעולם נטול שעבוד ונטול זנות.
קריינות: בעצרת שהתקיימה בגן מאיר, נאמו מספר דוברים ודוברות, בהן טל חמווי גרנות וניצן כהנא, אשר הקריאו את כל חמישים ותשעה השמות של הנשים במעגל הזנות שנהרגו בשנים האחרונות.
א.מ. בת 43 במותה. שנת 2016. ז.י. בת 30 במותה. ס.ב. בת 39 במותה. ש.ג. בת 35 במותה. א.א. בת 43 במותה.
מירי: כשאני עושה את זה אני מרגישה כמו מאפרה, מזוהמת. שאליה אתם זורקים את הבדלים של הסיגריות שלכם. כי אתם שנותנים לי על זה כסף, בעצם נותנים לי שקלים מלוכלכים, עודפים שיש לכם בכיסים ואף אחד איננו חפץ בהם או צריך. אם אני מאפרה זה אומר שאני שווה יריקה, שאני שקופה, שאני פחות טובה. תגידו תודה שבכלל הסכמתי לכם, הסכמתי להכיל אתכם. למרות שרוב הפעמים עשיתם זאת גם כשסרבתי, בקול, בשקט, בעיניים כבויות, בזעקה אילמת. אבל היי, מאפרה כלל איננה מדברת. קל וחומר שאיננה צועקת. ואם אני מאפרה אז אין לי רגשות. לא שרף לי כשבתוכי כיביתם את בדלי הבדידות שלכם. לא הושפלתי כשירקתם עליי את היצרים שלכם. פשוט הייתי שם. יותר נכון, הגוף היה. לפעמים עולה בי מחשבה שאני רוצה ללכת לרופא. אבל לא סתם רופא, אני רוצה רופא שירפא אותי מהרחוב, יעני מהמצב הרחובי שבו אני נמצאת. עד שאני קולטת, גם הרופא אוהב לעשן.
איה כורם: עבדים עדיין, עדיין עבדים...

סוף תמלול הכתבה: נשים הן לא מוצר צריכה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס