יום ראשון   27-09-2020
דעה על סדר היום |

מה השלב הבא במאבק לשלום ולרווחה?

חברה נכתב על ידי

השביתה הכללית אמנם בוטלה, אך המאבקים ממשיכים. בסופ"ש האחרון (18-19.12.15) השתתפו כ-140 איש ואישה, ערבים ויהודים, בכנס סוציאליזם 2015, שאורגן ע"י תנועת מאבק סוציאליסטי (בה אני פעיל). היומיים מעוררי ההשראה כללו סדרת דיונים על המאבקים הבוערים לשלום ולרווחה ועל הדרך להעלות אותם לשלב הבא.

הכנס המתקיים כל שנה התרחש הפעם בזמן הסלמה קשה בסכסוך הלאומי. למרות זאת, השתתפו בו נציגי מאבקים, ערבים-פלסטינים ויהודים-ישראלים, מישראל ומהשטחים הכבושים, לצד פעילים סוציאליסטים מיוון ומאנגליה. במהלך 13 פאנלים ודיונים שונים דנו באתגרים שניצבים בפני השמאל הסוציאליסטי בישראל, בפלסטין ובעולם ובדרך לבנות אלטרנטיבה סוציאליסטית לשלטון ההון.

ביטול השביתה במגזר הציבורי אתמול בתמורה להעלאה נמוכה מאד בשכר מדגיש כמה רלוונטיות וחשובות המסקנות מהפאנל הפותח של הכנס על העבודה המאורגנת בישראל שהנחה שי גלי מהנהגת מאבק סוציאליסטי. שי תיאר את מימדי העוני העצומים בישראל מצד אחד, והצטברות העושר בידי אחוז אחד בחברה- הוא הבהיר שבקפיטליזם לוקחים זכויות ולא מקבלים אותן וכאן נכנס תפקיד האיגודים. שי הזכיר את התפקיד המכריע שיכול להיות לכח הארגוני העצום של ההסתדרות במאבקים חברתיים כדוגמת מאבק הגז והמאבק לחיסול העוני. מוראד עטון, חבר ועד נהגי חברת "קווים" ותושב מזרח ירושלים סיפר על מאבקם האמיץ של הנהגים לשיפור שכרם וגם על בטחונם האישי כנהגים פלסטינים שחשופים לאלימות מצד הימין הקיצוני. מוראד הסביר שרק התארגנות נחושה של עובדים הצליחה להביא להישגים ושגם מול ההתקפות הצבאיות על התושבים הפלסטינים במזרח העיר ומול הסגרים והעונשים הקולקטיבים של ישראל (אשר מונעים מאלפי עובדים גישה לפרנסתם) יש צורך בהתנגדות מאורגנת של איגודי העובדים (בהקשר זה צויין בפאנל שחבר הנהגת ארגון "כח לעובדים" עמי וטורי הכריז בצעד חשוב שהוא מתנגד לסגר על השכונות הפלסטיניות בירושלים).

עלי תולת, יו"ר ועד המנקות של אוניברסיטת תל אביב, סיפר על הסולידריות שגייסו העובדות מצד הסטודנטים והמרצים במאבקן על העסקה ישירה. עלי אמר כי אילו ההסתדרות הייתה מממשת את איום השביתה הכללית בדרישה לחיסול ההעסקה הקבלנית ביולי השנה, היה ניתן להגיע להישגים משמעותיים בהרבה ממה שהושג (מעמדם של 95% מעובדי הקבלן נותר ללא שינוי). חנוך ליבנה, יו"ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, סיפר על מלחמת ההתשה שמנהלים בעלי ההון וההנהלות גם כנגד הועדים הותיקים והדגיש את חשיבות המאבק על קביעות ובטחון תעסוקתי בהסכמים הקיבוציים גם בהתארגנויות החדשות. נעמה לוין, נציגה באיגוד העובדות הסוציאליות וחברה בתנועת עתידנו ובמאבק סוציאליסטי, סיפרה על המאבק שהיא מנהלת יחד עם עובדות נוספות לשינוי אופי האיגוד בכיוון דמוקרטי ולוחמני יותר שיאפשר לעובדות להשיג שיפור אמיתי בשכרן ותנאי העבודה הקשים. גם נאור קפולניק מהתארגנות עובדי לאומי קארד ותנועת מאבק סוציאליסטי הסביר מדוע התנהלות דמוקרטית של האיגודים והועדים היא הכרחית לניצחון מאבקי העובדים.

דרגו - עד כמה הכתבה:
מחדשת
מעניינת
חשובה
עשויה היטב
  נמוך       גבוה

ניתן גם להאזין לתוכן של כתבה זו (מצב פודקסט) :

בדיון על המאבק של יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית, הגזענות והאפליה דיבר אבי יאלו מ"פורום חשיבה משותף למאבק בגזענות" על עומק הגזענות הממוסדת כלפי אתיופים בישראל ועל החשיבות של חיבור המאבק של העדה האתיופית למאבקים של קבוצות נוספות שסובלות מאלימות משטרתית ואפליה ממוסדת כמו הערבים-הפלסטינים בישראל. ברכה מקונן, פעילה בתנועת מאבק סוציאליסטי הרחיבה את הדיון על שורשיה של הגזענות בעולם המודרני ועל הלקחים שיש להפיק גם מהמאבק של האפרו-אמריקאים בארה"ב. ברכה הסבירה שהדרך לחיסול האפליה והגזענות עוברת בהפלת הקפיטליזם שמטפח דעות קדומות וגזענות לצורך הפרדת קבוצות שונות במעמד העובדים, שליטה בהן וניצולן.

אבי יאלו מדבר בפאנל "לקחים ממחאת יוצאי אתיופיה"

אבי יאלו מדבר בפאנל  "לקחים ממחאת יוצאי אתיופיה"

במקביל התקיים מעגל שיח בהנחיית קשת זמיר, פעילה במאבק סוציאליסטי וממובילות מחאת "המכנסיים הקצרים" נגד האפלייה הסקסיסטית בקוד הלבוש בבתי הספר. הדיון עסק באתגרים של המאבק הפמיניסטי לחיסול אפליית ודיכוי נשים בחברה ועל הקשר בין המאבק הזה לבין המאבק לסוציאליזם. בנוסף התקיימו בכנס שורה של מעגלי שיח ודיונים מעמיקים סביב משבר הפליטים העולמי, הרס הסביבה ופתרון משבר האקלים, מלחמות האזרחים במזרח התיכון, המהפכה הטכנולוגית ואוטומצית המשרות, וגם סוציאליזם-קפיטליזם ו"טבע האדם".

המאבק לשלום

בפאנל "מסרבות מסרבים להיות אויבים" השתתף בין היתר מוחמד אבו-חומוס מועדת המעקב של עיסאוויה שתיאר איך הסגרים, המעצרים המאסיביים ושאר העונשים הקולקטיבים של הממשלה מחמירים את המצב בכפר עיסאוויה ובשכונות מזרח ירושלים. מיה חסקל מארגון לוחמים לשלום סיפרה בפאנל על קידום המאבק בכיבוש ע"י קבוצות צעירים משותפות של פלסטינים וישראלים שפועלים ונפגשים גם בשיא ההסלמה. בנוסף להם השתתף בדיון באמצעות שיחת סקייפ אחמד ג'רדאת מ"המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית" בחברון אשר לא יכול היה להגיע בשל הגבלות הצבא. אחמד סיפר שמאז תחילת אוקטובר נעצרו בחברון לבדה כ-1,000 בני אדם, עשרות נהרגו מירי הצבא ומחירי המזון עלו בצורה קיצונית בעקבות הסגרים והקושי להעביר סחורות אל חברון. תחת הדיכוי הכבד הזה, אלפי צעירים ממשיכים לצאת לרחובות ולדרוש את סיום הכיבוש. אחמד הדגיש שהדיכוי בחברון ובשאר השטחים לא משרת את הישראלים מהשורה ושהוא מאמין שהשמאל הסוציאליסטי בישראל חייב להתעקש לבנות את המאבק לשלום גם בחברה הישראלית. לדבריו המנהיגים הוכיחו בעשורים האחרונים שהם לא יביאו שלום, "אנחנו צריכים להיאבק על שלום אלטרנטיבי אמיתי ושוויוני- שלום מלמטה".

בהמשך הדיון על הדרך לשלום התקיים דיבייט בין אלירן ביחובסקי ממרצ לביני, שבו דנו בשאלה האם הסכמי אוסלו היו צעד בדרך לפתרון הסכסוך. במהלך הדיבייט אלירן הציג עמדה אשר מבקרת את שיתוף הפעולה של מרצ עם פעולות דיכוי שהובילה ממשלת רבין כנגד הפלסטינים אך טוענת עם זאת שהסכמי אוסלו היו הסכמי ביניים חיוביים, שהיו צריכים להוביל להסכם קבע (תוך 5 שנים) שיסיים את הסכסוך, אך במקום זאת נשארו כהסכמי קבע עד היום- ולכן כישלונם. מצידנו טענתי, כי הסכמי אוסלו, כפי שרבין בעצמו הודה, לא נחתמו במטרה להקים מדינה פלסטינית עצמאית אלא כדי להקים אוטונומיה מוגבלת שתישלט באופן מוחלט ע"י ישראל- כלכלית, אווירית, צבאית ופוליטית. לטענתי, ההסכמים נחתמו בשביל להסדיר את הכיבוש ולשרת את האינטרסים של בעלי ההון והמעמד השליט בישראל. לכן, מתחילת התהליך היה ברור שההסכמים לא יובילו לשלום ואף עלולים להחמיר את הסכסוך כפי שתנועת ה-CWI הסוציאליסטית הסבירה כבר ב93'.

בנוסף לדיבייט על הסכמי אוסלו, התקיים דיבייט נוסף בין אור דר מתנועת מאבק סוציאליסטי לבין דני גוטווין ממשתפי "מגש הכסף" על הדרך להיפטר משלטון ההון ולבנות לו אלטרנטיבה פוליטית שתספק פתרונות אמיתיים. בדיבייט הציג גוטווין את דרכו לשינוי החברה והסביר שלהשקפתו יש לפעול בתוך מוקדי הכח הפוליטיים הקיימים, כמו מפלגת העבודה, על מנת לתפוס את השלטון וליישם מדיניות סוציאל-דמוקרטית מרחיבה. אור דר לעומתו טען שללא תוכנית פוליטית סדורה שמוכנה להתעמת עם שלטון ההון ואף להפיל אותו, כל ממשלה שמאלית שתקום לא תצליח להתמודד עם המתקפה שינחיתו עליה בעלי ההון והקפיטליסטים. בדיון עלתה הדוגמא של ממשלת סיריזה ביוון אשר ניסתה להוביל רפורמות חברתיות מוגבלות אך נכנעה בסופו של דבר לכוחות ההון האירופי לאחר שאיימו עליה דה-פקטו בחרם כלכלי והוצאה מגוש היורו.

הסוציאליזם חוזר

בפאנל המסכם של הכנס השתתף גם דייב נליסט מהמפלגה הסוציאליסטית אנגליה-וויילס, חבר הפרלמנט הבריטי לשעבר ויו"ר "הקואליציה האיגוד-מקצועית וסוציאליסטית". דייב דיבר על החזרה האדירה של רעיונות סוציאליסטים לסדר היום בעקבות הקמפיין של ג'רמי קורבין שניצח בבחירות לראשות מפלגת הלייבור בבריטניה והקמפיין של ברני סנדרס שמתמודד לראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. הקמפיין של קורבין זעזע את המערכת הפוליטית בבריטניה לאחר שהצליח לסחוף מאות אלפי צעירים עם דרישות כמו העלאת שכר המינימום, הלאמת חברות האנרגיה והרכבות, הגדלת המיסוי על העשירים ואף פירוק בריטניה מנשק גרעיני. דייב תיאר את "מלחמת האזרחים" במפלגת הלייבור בין המתנגדים לצנע (שקורבין מייצג) לבין התומכים במדיניות הצנע שהם רוב חברי הפרלמנט של הלייבור. דייב הסביר שיש כיום פוטנציאל עצום לבנות מאבק רחב ומנצח נגד הממשלה השמרנית הקפיטליסטית- אך בשביל לעשות זאת חייבים להשתחרר מהמנגנון הימני של מפלגת הלייבור שכולא כיום את התנועה השמאלית ההמונית שהתפתחה סביב ג'רמי קורבין.

דובר נוסף בפאנל היה גיאנוס ניקולאו מהתנועה הסוציאליסטית "קסקינימה" ביוון אשר סיפר על הלקחים המרכזיים מעליית ממשלת השמאל של סיריזה ובגידתה. גיאנוס תיאר איך סיריזה הפכה תוך שנים מועטות ממפלגה בגודל של חד"ש למפלגת שלטון. אך הוא הדגיש כי כניעתה ל"טרויקה" (שלושת המוסדות הכלכליים של האיחוד האירופי) ולשלטון ההון, והעברת תוכנית הצנע השלישית, אשר הולכת להוריד עוד המוני עובדים ופנסיונרים ביוון לעוני, לא הייתה כורח המציאות אלא תוצר של מחסור באסטרטגיה. כפי שהסביר אור דר בדיבייט מול גוטווין, בקפיטליזם המשברי של היום, גם כאשר "תופסים את השלטון" ונמצאים בממשלה, אין אפשרות להוביל רפורמות חברתיות אפילו מינוריות בלי נכונות להיאבק בסנקציות של בעלי ההון. הממשלה היוונית הייתה צריכה להציב תוכנית סוציאליסטית שתכלול את הלאמת הבנקים, הגבלות על משיכת הון מהמדינה, הלאמת החלקים המרכזיים של המשק, אי תשלום החוק לבנקים האירופים והשקעה מאסיבית במשרות ציבוריות נחוצות. תוכנית כזאת, מגובה במאבק של מעמד העובדים היווני, הייתה יכולה להיות אלטרנטיבה למשבר העוני והעושק שמציעים הקפיטליסטים. גיאנוס הדגיש כי למרות התבוסה האדירה בעקבות הבגידה של סיריזה בסבב הזה של המאבק, מעמד העובדים היווני עוד לא אמר את מילתו האחרונה, ועוד יחזור לבמת ההיסטוריה.

את הפאנל סיכם שחר בן-חורין מהנהגת מאבק סוציאליסטי. בדבריו סקר שחר את האתגרים המורכבים שניצבים בפני השמאל הסוציאליסטי בישראל ובפלסטין, ובראשם הסכסוך הלאומי המדמם וההפרדה התהומית בין יהודים ישראלים לערבים פלסטינים. שחר הסביר ש:"לא המופתי הימני שרף את משפחת דוואבשה, אלא הימין הכהניסטי שהמדינה מטפחת ומממנת. וכשילד עני ממזרח ירושלים לוקח סכין ליד, צריך לשאול מי באמת שם את הסכין ביד שלו? אבו-מאזן? או מי ששרפו בשנה שעברה מאות תינוקות וילדים ומשפחות ברצועת עזה, ומי שאחראים לעוני ולהתנחלויות במזרח ירושלים ומי ששולחים את הצבא הכי חזק במזרח התיכון כדי להרוס בתים ולכלוא ולירות בילדים. הפלסטינים אף פעם לא יסכימו לקבל דיכוי לאומי וזאת גם הסיבה שאלפי פלסטינים יצאו לרחובות בשבועות האחרונים גם בידיעה שהם מסכנים את החייהם בכל מחאה ובכל הפגנה על העתיד שלהם."
בהתייחס לפוטנציאל שקיים גם כאן בישראל שחר הוסיף: "שני העשורים האחרונים בישראל כללו לא רק סכסוך מדמם אלא גם את השביתות הכי גדולות שהיו בתולדות ישראל ואת המחאה החברתית הכי גדולה שהייתה כאן. היום רוב הציבור יודע שהממשלה פועלת לטובת הטייקונים, שהממשלה לא תפתור את בעיות העוני ואת שאר הבעיות החברתיות הבוערות. לרוב הציבור הישראלי, נמאס גם מהמצב הבטחוני, מפלגות הממסד שנואות היום. למרות ההסתה ולמרות הרדיפה יש גם עכשיו שכבות שמחפשות אלטרנטיבה בשמאל." "אם כוחות שמאליים חדשים יראו את הדרך קדימה באירופה, בארה"ב ובמזרח התיכון גם הפוליטיקה הישראלית והפוליטיקה הפלסטינית יושפעו. הסברה שמאלית וסוציאליסטית, שבישראל לא מגיעה היום כמעט לאף בית, תוכל לזכות ליותר חשיפה, ליותר תמיכה."
שחר הרחיב על המבוי הסתום שהקפיטליזם מוביל אותנו אליו:"האנושות מעולם לא הייתה יותר עשירה, אך לשליש מבני האדם בעולם הזה אין אפילו גישה לבית שימוש. רופאים מבצעים היום ניתוחים סופר-מורכבים בעזרת רובוטים אבל לשני שליש מהעולם אין גישה לניתוחים הכי פשוטים ואנשים שעבדו כל החיים נאלצים לבחור בין אוכל לתרופות, גם פה בארץ. האנושות מפתחת צורות של אינטיליגנציה מלאכותית, שולחת תמונות מגשושית בקצה של מערכת השמש אבל היא לא מצליחה להיפטר מהאיום הקיומי של משבר האקלים כי בשורה התחתונה לתאגידי האנרגיה ולכלכלות שנשענות על ייצוא נפט וגז יש אינטרס להוציא את הפחמן מהאדמה ולזהם לנו את האוויר."
הוא סיים בכך ש: "בשביל להניח את התשתית למזרח תיכון של שלום, דמוקרטיה וצדק חברתי המאבק חייב להיות גם לשינוי יסודי של החברה. לחברה שתשלוט בצורה דמוקרטית וראציונאלית בשירותים המרכזיים, בעושר שלה. חברה שתוכל לרתום את הטכנולוגיה והמשאבים כדי לחסל את העוני והמצוקות החברתיות והפערים ולהבטיח רווחה לכולם בלי הבחנה בין דם לדם. זאת בעצם האלטרנטיבה, מאבק לשינוי סוציאליסטי עם עצמאות לאומית לשני העמים כחלק מהמאבק לאביב סוציאליסטי שיזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה את מעגל הייאוש והדמים. אז בואו נוודא שהאלטרנטיבה הסוציאליסטית מרימה את הראש גם כאן."

  כתבות ווידאו שחבל לפספס