הצורך בעיתונאים מהשטח שחיים בעזה לא יסולא בפז, לאור האיסור של ממשלת ישראל על עיתונאים ישראלים, להיכנס באופן חופשי לעזה (אלא אם הם מצטרפים לכוחות הצבא, ואז הסיקור הוא בד"כ תדמיתי).
הדיווחים שמגיעים מאזרחים דרך הרשתות, חשובים מאוד. עדויות, תמונות, סרטונים, אך הם לא מארגנים לצופה את הדברים כסיפור עיתונאי מסודר. לציבור הישראלי, אין כמעט גישה למאמרים וכתבות עיתונאיות, אלא אם כן, הוא גולש באתרים בינלאומיים.
עביר איוב היא עיתונאית פלסטינית, תושבת עזה, שקהל היעד שלה הוא הציבור הישראלי. עביר היא חלק מהקונפליקט, נפגעת ישירה ממנו, ומדווחת ממקור ראשון. בחרנו להקדיש את הפוסט היום, לפעילותה הייחודית, כפי שמתוארת בכתבה של אל ג'זירה, כתבה שמציגה היטב את הפער בין כותרות העיתונים בישראל, למצב בפועל בעזה.
הוספת תגובה לכתבה