דעה על סדר היום |

אימהות החטופים ממשיכות את "הטרור המדיני"

מדינה נכתב על ידי

לא כל טור שנכתב בעניין החטופים, חייב להכיל התנצלות ואמירה, שהחטיפה היא טרור ואינה מוסרית. נמאס לקרוא כל מאמר בנושא זה עם פסקת הקדמה שבה הכותב/ת צריך למקם את עצמו מבחינת הקוראים בצד "הנכון" של המפה. אז בטור הזה ניגש ישר ולעניין…

כמה פעמים הסבירו לנו פוליטיקאים, פרשנים ואנשי תקשורת, שהליכה למוסדות האו"ם מהווה טרור מדיני?
כשהפלסטינים מקדמים את האינטרסים שלהם שלא באמצעות נשק ואבנים, אלא בדרכים מדיניות כגון לחץ כלכלי, יצירת שותפויות אזוריות, הליכה לאו"ם ומוסדותיו, גם אז הם נתפשים ככאלו שממשיכים לעשות לנו טרור. כולנו זוכרים כי ההצבעה להכרה במדינה פלסטינית באו"ם הוגדרה בשיח הציבורי ובכלי התקשורת כ"פיגוע דיפלומטי" או "צונמי משפטי".

אבל פתאום, הציבור שמממש הלכה למעשה את אחד מפשעי המלחמה הגדולים של ישראל (הקמה והתיישבות בהתנחלויות) ושמפר בשל כך את החוק הבינלאומי ואת אמנות האו"ם – מזהה באו"ם זירת פעולה דרכה הוא יכול להשיג הישגים.
היום (24 ביוני 2014), אמהות החטופים ישתתפו בכינוס מועצת האו"ם לזכויות אדם כדי לבקש מהמועצה סעד והזדהות.

צילום מסך של כתבה ראשית בווי נט [24-6-204]

אך מי היא אותה מועצת האו"ם לזכויות האדם? (כן זו אותה מועצה שהקימה ועדת גולדסטון). המועצה הוקמה במרץ 2006 על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות. המדינות היחידיות שהתנגדו להקמת המועצה (כן יש כאלו ולא קשה לנחש מי) הן כנראה אלו שמפרות זכויות אדם באופן סידרתי: ארצות הברית, איי מרשל, פלאו וישראל.

גם על אמנת רומא ישראל לא חתמה. אותה אמנה בינלאומית המהווה את מקור הסמכות לפעילותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי הפועל בהאג. לו הייתה ישראל חתומה על האמנה, היא הייתה יכולה לפנות לבית הדין ולהאשים את הפלסטינים בפשעי המלחמה שהם מבצעים כלפי ישראל כגון: חטיפת הנערים, הפגזת יישובי הדרום ועוד. כאשר מדינה רוצה לשמור לעצמה את הזכות להפר את זכויות האדם ולבצע מעשים שעבורה נראים מוצדקים אך העולם רואה בהם הפרה של הדין הבינלאומי – מי צריך לחתום על אמנות בינלאומיות.
להיות חלק מקהילת האנשים שמבצעת הפרה של זכויות האדם ובמקביל לבקש סעד ממועצת האו"ם לזכויות האדם ולקבל כיסוי תקשורתי, בלי ביקורת על כך, זה בהחלט סביר במציאות הישראלית.

בימים האחרונים הרשת מלאה בדוגמאות, שמנסות ליצור הקבלה בין הצער שיש להורים משני צידי הסכסוך על מעורבות ילדיהם, כמו הבאת המון דוגמאות למעצרי ילדים וחטיפתם מהמיטות לצרכי חקירה וכו'. הנה המסר באמצעות שיר מדהים – נומו נומו, על הילדים שמתו מהשלכת פצצה אחת בת טון, שכמעט אף אחד לא כינה אותה בישראל מעשה טרור.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס