"אם לא תאכל- יבוא שוטר" אמר הדובר, לכתב הפלילים שפתח בדיאטה מהודעות לעיתונות (בסיפור, ילדים, הדובר הוא לא השוטר אזולאי והכתב הוא בטח לא בוקי נאה). חלקי הפאזל של אירועי הימים האחרונים מצטרפים לתמונה מצמררת של משטרת ישראל- הסכרים הורמו וזרמי הרפש עולים על גדותיהם, מאיימים להציף את בדלי אמון הציבור שנותר.
הנושא השנתי- "שנת מפנה". המפכ"ל כחול המדים והעיניים הכריז על נושא מרכז לשנת הכספים הנוכחית במשטרה כאילו היה מנכ"ל משרד החינוך, ומצא את התרבות הארגונית של המשטרה אכן עוברת מפנה, חד, לתהום. האמת היא שזה היה חסר כל סיכוי מראש, גם ללא שורת החשיפות האחרונות, אם בגלל רמתו הנמוכה של כוח האדם שברשותו, האלימות על סוגיה הפושה בין שורותיה של המשטרה וגם המחסור החמור ביושרה, מסתבר. אי אפשר להקליד בהינף כותרת רוויזיה ערכית, כשלא לוקחים בחשבון את החוליה האחרונה- אותו שוטר דמיקולו, רגליו מונפות על השולחן, בידו הוא משדך סיכות משעמום כדי להעביר עוד משמרת לילה אומללה.

ועוד איזו שנת מפנה. מתוך אתר משטרת ישראל.
פיצוח יוקרתי. אם לא מפנה ערכי, אז לפחות שקשוקה יח"צנית. תרגיל זיג זג משולשת לאחור של אשפי היח"צ כחולי המדים בפרשת הברנוער עוד נלמד בבי"ס לשוטרים ונציגי המשטרה נשלחו להדגימו באולימפיאדת סוצ'י, בתקווה שהישראלים יחזרו משם בכל זאת עם איזה זהב. חגי פליסיאן כן או לא, או אולי, או- עכשיו כן אחר כך אולי לא, והספין עוד חוגג כמו צ'קלקה בשכונה.

ספין הברנוער- פליקלק לאחור. מדריך "איגי" חן לנגר. מתוך אתר אגודת הלהט"ב.
פרשת הרב והניצב- ארביב ופינטו, חושפת את שלטון האייתללות במשטרה (קרדיט לשנוא המשטרה- עיתון "הארץ"), שבכיריה מסתופפים אצל הרבנים המקובלים, לצקת על ידיהם מן הברכה. וזה לא נגמר כאן. 'לכל סיפור טוב יש פולו- אפ והסתעפויות' יאמר לך כל יח"צן עם משקפיים טרנדיות ומפונפנות, וכך גם פה- הפרשה של ראש יאח"ה ששיקר, לכאורה, בחקירתו. יותר מכל חשפה הפרשה על יובליה הרבים, את מנגנון דוברות המשטרה, שמתעדף כלי תקשורת לפי מידת נאמנותו וממדר כלי תקשורת אחר (כמו עיתון יומי גדול, הרביעי בגודלו במדינה ומהנחשבים בעולם) לפי מידת הלהיטות העיתונאית שלו לחשיפה.
כולה שוטרת, אז מה? החשיפות על הטרדות מיניות בדרגי הפיקוד הגבוהים מניסו שחם ועד הניצב האלמוני החדש, שרק ערנות התקשורת (כן, אותה תקשורת עוינת שהוזכרה) הובילה לפתיחתה המחודשת של החקירה אצל מח"ש הקורסת מעומס. מה שאלופי צה"ל הספיקו לשכוח מהימים היפים של הצביטה בטוסיק לפקידה, הניצבים של "משטרת המפנה" עוד לא הספיקו לעשות עליו סיבוב דאווין בתרבות הארגונית של קשר השתיקה.
רב-פקד-שוחד. וכאילו זה לא מספיק- פרשת השוחד של רפ"ק משיח מהכרמל והבוכטות שעשה מעברייני תנועה תמורת החזרת רישיון הנהיגה; פיאסקו קרקס התביעה המשטרתית את ראשי המחאה החברתית; מחול החיסולים שזלג לעשירון התחתון של העולם התחתון ('אין הרתעה', 'אין שליטה בשטח') והמפכ"ל משחרר עוד הודעה- 'האשמה- בצבא!'; בליץ התמונות שמעלים הגולשים של ניידות החונות בחניית נכים וכמובן סרטונים המתעדים אלימות שוטרים.
על כל אלה ועוד, מר דנינו ומיסטר אהרונוביץ', חשבתם לטייח תחת המיתוג מחדש של הסמל, הניידות הדנדשות, המדים השחורים ובניית מפקדות מחוז שחזיתן מחופה אריחים דמוי אבן? המשטרה הגיעה לנקודה השפלה בדורותיה, אותה משטרה שנורא רצתה, נייבעך, להיות יוקרתית כמו הצבא, במדינה שהיא צבא שיש לו מדינה. אז אולי במקום "שנת מפנה", אפשר לחשוב על סלוגן שיעודד יותר את החבר'ה במטה כמו גם בתחנה השכוחה ביישוב הספר, משהו כמו- "מדינת משטרה". ואין מתאים לסיום מהקליפ החמודי הזה על אלימות שוטרים של ערן ורד שהועלה אצלנו לפני כמה שנים אבל רלוונטי מתמיד. שבת שלום.
הוספת תגובה לכתבה