ההחלטה לקיים בחירות החזירה לסדר היום את שאלת איחוד המפלגות בל"ד, רע"מ-תע"ל וחד"ש. שאלה זו עולה מחדש לקראת כל סבב בחירות ונפסלת בכל פעם עקב מחלוקות אידאולוגיות בין המפלגות, אולם הפעם המצב שונה. העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25% יוצרת לחץ על המפלגות להתאחד, מחשש שכל מפלגה בפני עצמה לא תצליח להיכנס לכנסת.
בשבוע שעבר, נפגשו המפלגות לדון באופציה של התמודדות ברשימה משותפת, עם אפשרות להתפצלות לאחר הבחירות. כרגע, ההסתייגות העיקרית מהאיחוד היא של מפלגת חד"ש, מאחר ואיחוד משמעותו ויתור על אופייה של חד"ש כמפלגה יהודית-ערבית משותפת. בינתיים כל האפשרויות עוד פתוחות. ייתכן שבל"ד ורע"מ-תע"ל יתאחדו וחד"ש תישאר נפרדת, או שירוצו בשתי רשימות: בל"ד עם רע"מ וחד"ש עם תע"ל.
הביקורת העיקרית שעולה אל מול המפלגות הערביות היא שבעצם היותן בכנסת הן מייצרות מצג שווא של דמוקרטיה ושל ייצוג ערבי בכנסת, כאשר למעשה אין בכוחן לעצור את החוקים הגזעניים ואינן יכולות למעשה לייצג את הציבור שלהן. ישנם קולות חזקים בחברה הערבית שקוראים להחרמת הבחירות. אחרים מאמינים שהחרמת הבחירות תשחק לידיו של הימין הקיצוני וליברמן, שיזם את העלאת אחוז החסימה.
הדעות חלוקות לגבי כדאיות האיחוד, מחד, איחוד המפלגות יכול לייצר תקווה ליצירת גוש חוסם משמעותי ובכך להעלות חזרה את אחוזי ההצבעה. מאידך, איחוד המפלגות על בסיס לאומי-ערבי משמעותו התעלמות מהשונויות מבחינת התפישה חברתית -כלכלית ודתית, ובכך בעצם שלילת האפשרות של הציבור הערבי להצביע למפלגה שהוא מזדהה איתה, לא רק לאומית אלא גם בעמדות נוספות.
