מחקר חדש: בגדה מתקיים המשטר השלישי המפלה ביותר בעולם כולו. כך מלמדת סקירה השוואתית של האפלייה הממסדית בגדה מול משטרים מפלים אחרים בעולם, שערכה מחלקת המחקר בעמותת רבנים למען זכויות האדם בהתבסס על עשרות מקורות.
עמותת רבנים למען זכויות האדם מפרסמת סקירה של האפלייה הממסדית בקרב סדרה של משטרים בעייתיים בתחום זה מרחבי העולם, תחת השם "קו הלא משווה – הגדה מובילה בקרב משטרים מפלים בעולם". הסקירה מלמדת כי השליטה הישראלית בגדה מהווה את המשטר המפלה ביותר בעולם הדמוקרטי (כולל בקרב מדינות שניתן לפקפק במידת הדמוקרטיות שלהן כמו טורקיה, פקיסטן ורוסיה) והמשטר השלישי המפלה ביותר בעולם כולו, אחרי מיאנמר ולבנון (שגם בקרבה מכוונת האפלייה כנגד פלסטינים).
הסקירה, הבוחנת 10 מקרים ב-9 מדינות שונות, מוצאת, בין היתר, כי: מימדי האפלייה נגד פלסטינים בגדה חמורים מאפליית הטיבטים בסין, חמורים מאפליית הצ'צ'נים והטטרים הקרימיים ברוסיה, חמורים מאפליית הכורדים בטורקיה, חמורים מאפליית הסהרווים על ידי מרוקו, חמורים מאפליית הקשמירים על ידי הודו וחמורים מאפליית הפשטונים בפקיסטן. למעשה במעט מאוד מקומות בעולם ניתן למצוא אוכלוסייה שבשל מוצאה האתנו-לאומי סובלת מתמהיל כה רחב של קווי אפלייה ממסדיים: גם אין לה מעמד אזרחי, גם חופש התנועה שלה מוגבל, גם מושתים עליה עונשים קולקטיוויים, היא גם מופלת במדיניות הקצאת הקרקעות, התכנון והפיתוח, ואפילו המדינות הביטחונית מפלה נגדה ולא רק מהווה תגובה לאיומים ביטחוניים לפי חומרתם.
הסקירה מבהירה מהפתיח שלה כי "השליטה הישראלית בגדה רחוקה מלהיות המקרה הכי קשה של דיכוי בעולם […] ולא בכך עוסקת הסקירה הזו, אלא בבחינה ספציפית של אפלייה ממסדית – אפלייה הנובעת מהשלטון עצמו – על בסיס אתנו-לאומי או דתי". היא גם מסתייגת מרתימת הממצאים כדי לטעון שישראל מיישמת משטר אפרטהייד, ומנסה למקד את הדיון והשיח באפלייה עצמה.
הסקירה מהווה תמצית של חקר מקרה השוואתי; היא בוחנת למעשה שורה של משטרים פוגעניים מרחבי העולם ומשווה את המדיניות המפלה שלהם למצב בגדה במספר היבטים של אפלייה. ההתמקדות העיקרית היא בהיבט הקריטי של המעמד האזרחי – האם המשטר מקנה מעמד אזרחי שונה לקבוצות שונות באוכלוסייה על בסיס אתני, לאומי או דתי? האם הזכויות הפוליטיות הבסיסיות (זכות הצבעה ו\או ייצוג במוסדות השלטון ובמערכת המשפט במשטרים לא דמוקרטיים) מחולקת במסגרת המשטר על בסיס מפתח אתני, לאומי או דתי? האם חופש התנועה חל על הכל? בנוסף, לכשקיימים נתונים זמינים, בוחנת הסקירה עוד מישורים חשובים של אפלייה: האם הדין הפלילי מוחל באופן מפלה? האם חלוקת המשאבים וזכויות הפיתוח והתכנון מפלים ועד כמה מפלים? האם חופש דתי ניתן באופן מפלה? סקירה זו של היבטי אפלייה חשובים מאפשרת דירוג של מידת האפלייה של כל משטר הן על בסיס ריבוי היבטים והן על בסיס חשיבותם וחומרתם של ההיבטים (למשל חסימת הזכות להיות חלק מהתהליך הפוליטי המעצב את "תנאי המשחק" זה היבט קריטי במיוחד של אפלייה שמאפשר קווי אפלייה אחרים).
ביצע את המחקר המשווה וכתב את הסקירה יריב מוהר, מנהל מחלקת תקשורת ומחקר בעמותת רבנים למען זכויות האדם ודוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.
הוספת תגובה לכתבה