קולות מהבקעה – סיפורו של יאסר

תמלול הכתבה: קולות מהבקעה – סיפורו של יאסר

יאסר אבו אלכבאש: יש לי ארבעה בנים ושלוש בנות. בלילה הילדים קמים, מתים מפחד, בהלם. הנפש של הילדים שלי הרוסה.
פעמים רבות מפנים אותנו מהבתים, בתואנה שצריך לקיים במקום אימון צבאי. הם מגיעים מוקדם בבוקר, בערך בשעה חמש. הם מוציאים את הילדים הקטנים מהמיטות בזמן שהם ישנים, גם אם הם לא התעוררו עדיין לגמרי, הם מקימים אותם בכוח פיזי, מוציאים אותם מחוץ לבית, בטענה שהאיזור שלנו עתיד להפוך לשטח אש. מוציאים אותנו החוצה, תחת השמש הקופחת בצהרי היום. למרות שזאת אדמה חקלאית, הם רוצים להפוך אותה לשטח אש. יש להם שטחים פנויים שוממים להתאמן בהם, שלא גרים עליהם תושבים, אבל הם בוחרים בכוונה את המקומות בהם גרים תושבים, כדי לגרש אותם מן האיזור.
תראה, אני גר באיזור שנקרא חומסה, שבעבר היה מלא תושבים. בעקבות הלחצים שהופעלו על התושבים, רובם עזבו. אין לנו ולילדים חיים של בטחון, שיהיו כמו חייהם של שאר ילדי העולם. ליהודים בהתנחלויות הסמוכות, אף אחד לא מגיע לקיים אימוני אש מסביבם. לא מגיעים לילד של היהודי, ואומרים לו – קום מהמיטה שלך בשעה ארבע או חמש בבוקר. לא, לא אומרים לו ככה. נותנים לו צלחת צ'יפס ואומרים לו – תפדל חביבי. לא אומרים לבן שלי – תאכל צ'יפס. אומרים לבן שלו – קח צ'יפס, ולך לישון. זה מה שקורה לנו ולילדים שלנו.

סוף תמלול הכתבה: קולות מהבקעה – סיפורו של יאסר