דו"ח חדש של בצלם מגלה כי חלק משמעותי מהשטחים שמשמשים את ישראל לטיפול בפסולת ממוקמים בשטחים הכבושים. הדבר מתאפשר בעקבות מיעוט הרגולציה הסביבתית בשטחים, ועידוד מצד ממשלת ישראל לפעול שם דרך הטבות מס וסבסוד ממשלתי. כתוצאה מכך, מתחזקות הסכנות הבריאותיות והסביבתיות לתושבים הפלסטינים.
מהדו"ח עולה שבשטחים פועלים לפחות 15 מתקנים לטיפול בפסולת ישראלית. בנוסף, שישה מתוכם עוסקים בטיפול בפסולת מסוכנת, אשר מחייבת טיפול והסדרה מיוחדים בגין הסיכונים הגלומים בה. כך, כאשר מתקנים לייצור פסולת בתוך הקו הירוק מפוקחים על מנת למנוע פגיעה בסביבה ובתושבים, הפיקוח על המתקנים מעבר לקו הירוק אינו מחמיר ובכך מהווה סכנה בריאותית וסביבתית לפלסטינים ומתנחלים כאחד.
הדו"ח מתמקד בחמישה מהמתקנים הללו. ארבעה מתוך אותם מתקנים עוסק בפסולת מסוכנת – פסולת רפואית זיהומית, שמנים ומְמִסִים משומשים, מתכות, סוללות משומשות ותוצרי לוואי מתעשיית האלקטרוניקה, והחמישי עוסק בבוצת שופכה.
מתקן קומפוסט אור, צפון בקעת הירדן. צילום: שרית מיכאלי (בצלם)
שימוש ישראל בשטחים הכבושים על מנת לטפל בפסולת המסוכנת המיוצרת בשטחה מהווה ניגוד חמור לחוק הבינלאומי. משום שהתושבים הפלסטינים בשטחים הכבושים כפופים לגמרי לרצונותיה של ישראל, מעולם לא הועמדה בפניהם היכולת לבחור האם לקלוט פסולת רעילה ומסוכנת בשטחיהם.
הוספת תגובה לכתבה